ענת עינהר היא קצת יותר מסופרת. בשנים האחרונות היא הפכה למעין דמות איקונית, דיווה ספרותית עם גדודי מעריצים ברשתות החברתיות, כך שקובץ הסיפורים החדש שלה, "אף יהודי", הוא אירוע קוסמי רב-ממדי, הרבה מעבר לעוד השקה. זה מתחיל במקום הכי לא צפוי - מופע סטנדאפ של שחר חסון, בסיפור "איש בקהל". האיש הוא גבר גרוש, הזמן הוא יום ההולדת ה-16 של בנו. הבדידות דווקא במקום הלכאורה שמח משרה תחושת חידלון, אפסות קיומית וכישלון מתמשך - מאוהבים לאויבים, מעוצמה לחולשה, מממשות לאין. עינהר מוליכה אותנו במסלולים השגורים של הקיום בעיר כשהם צוללים אל עבר שקיעה סופנית, שקטה.

חמישה רומאנים קצרים וסיפורים אחרים/ נטליה גינצבורג

נוגע בנושאים הכי כבדים בקלילות מרשימה.

סיפור הנושא הוא מהתלה משונה במקצת על שני זוגות ישראלים צעירים בחופשה מפנקת באתר ספא בגרמניה, שבמהלכה נחבל אפה של אחת מהן מנפילה כואבת בטיול אופניים. אלף סיוטי שואה ותסביכי דור שלישי מתכנסים אל תוך טקסט קצר ומהודק, אירוני, אוורירי, מרושע. עינהר נעה תמיד בין ריחוק קומי לבין חיבוק אוהב, רגע אחד מלטפת את גיבוריה וברגע הבא מנחיתה עליהם סטירה מצלצלת, כשאנו מיטלטלים בין שעשוע לאימה.

הסיפור היפה בקובץ הוא "שמלה ירוקה" ובו סטודנטית לא-ירושלמית מבצלאל לובשת את השמלה הקטנה האהובה עליה ויוצאת למסיבה בכפור, תועה ברחובות זרועי פסלי האריות המקריפים. הכל בבירתנו הקדושה זועק זרות וניכור, ומולם העור החשוף, פגיע כל כך ללחישות הזימה והמבטים השיפוטיים. אצל עינהר המיניות לא בהכרח קשורה לסקס, היא חרותה בנפש, צרובה אל תוך הליבה הפנימית, מטונפת ואלוהית, מרוממת את העברית ושוב מנחיתה אותה למחשכי הגיהנום הלחים.

בקובץ של 17 סיפורים קצרים, טבעי שלא כולם יהיו מושלמים, וזה בסדר גמור.

הגיבורה בסיפור שנקרא בפשטות "סיפור מביש". לא נספר לכם מה היא עשתה, א. כי זה ספוילר ו-ב. כי זה באמת מביש, רק נסכם שהיא היצור הכי סקסי, מגניב, מופרע ומקסים שתפגשו בספרות העברית השנה, ואולי עוד הרבה אחריה.

"את רוב זמנה הקדישה לכתיבה, כן, ככה היא הרגישה בעת ההיא, היא הרגישה שהחיים מחביאים לה משהו בכפם, המציאות מתחננת להבקיע את האגרוף ולעופף מעלה מעלה כמו פרפר".

תל אביב, בברים הדרומיים של אלה שמחשיבים את עצמם. אולי זה לא משהו, אבל תמיד עדיף על הסימטאות הקפואות של ירושלים.

בסדנאות הכתיבה שהפכו לקאלט, במגזין הסיפורים שהיא שולחת לעתים לחברים, בפוסטים החדים בפייסבוק, באיורים שובי הלב באינסטגרם - אין דבר כזה, יותר מדי ענת עינהר.

החגיגה המושחתת והנשגבת מסתיימת בסיפור "ריטה", על מש"ק מודיעין בבסיס דרומי שמעריץ את הזמרת האהובה ומשלם על כך בחירותו ואולי גם בשפיותו. עינהר מקלפת עוד שכבת זוהר מזויף מהמציאות וחושפת אותה בבהירות חדה, פוצעת, צורבת. בהמשך השנה אמור לצאת גם רומאן חדש באורך מלא שלה. כבר אי אפשר לחכות.