ביקורת מזוית אחרת
רן בן-נון
הסופרת היהודייה-אמריקנית האהובה בקובץ סיפורים עצוב-מצחיק מבריק
תקציר מנהלים
בת למשפחה יהודית ניו יורקית קלאסית, שטופת תסביכי רדיפה, מבלה שנה בז'נבה לכבוד ההתמחות של אביה הרופא במחלקת הטראומה היוקרתית בבית החולים המקומי. כך נפתח "להיות גבר", קובץ הסיפורים החדש של הסופרת האמריקאית הכי יהודייה וכמעט ישראלית שיש. השנה היא 87' וגיבורת הסיפור, "שוויץ", נשלחת לבית ספר צרפתי נוקשה לבנות, ונאלצת ללון במעין פנסיון המנוהל על ידי מטרונית חמורת סבר. מתגוררות במקום שלוש צעירות נוספות, שהמרשימה בהן היא סוראיה, נצר למשפחה פרסית גולה שעושה את כל מה שאסור – מעשנת, שותה ומבלה עם כמה גברים במקביל, עד שהיא נעצרת על בנקאי הולנדי מבוגר שמשתמש בה למשחקי מין משונים. בקיצור, יש כאן יצירת מופת קטנה, ומאוד קראוסית, על נשיות מלבלבת ובדיקות גבולות קיצונית.
כמו מה זה
ספר הגברים/ ננו שבתאי
קל/כבד?
נעים וזורם, אבל עם עומק אינסופי.
למה כן?
במרכז הספר עומדות שתי נובלות מופתיות שהראשונה בהן, "ימי סוף", עוקבת אחר נועה, בת לגרושים טריים מקליפורניה ההולכת ומתכלה בדליקות ענק. אביה הארכיאולוג חופר אי שם בתל מגידו, ארמגדון, האתר הרשמי של מלחמת גוג ומגוג ואחרית הימים. החורבן הכללי שמסביב מתחבר לסוף העולם הפרטי של נועה, שלא מכבר זרקה את החבר הראשון שלה בהתקף זעם פתאומי נטול סיבה. היא לבד בבית שפעם היתה בו משפחה חמה ואוהבת, ואצל קראוס גם הקריסה הכי טוטאלית נראית יפה עד דמעות.
למה גם כן?
הנובלה השנייה, "הבעל", מספרת על תמר, פסיכולוגית ישראלית גרושה מניו יורק, שאמה האלמנה, המתגוררת בתל אביב, משליכה מעליה שנות דור של חשדנות ופראנויה ומפתחת קשר חדש וענוג עם קשיש זערורי וחביב. תמר לא יודעת את נפשה מדאגה ותסריטי אימה, ואילו קראוס מלהטטת בכתיבה קומית מושחזת, המשלבת בהשראה עילאית רבדים עמוקים של תסביכי רדיפה ומנטליות שואתית.
למה לא?
גברים יחטפו פה מראה בלתי מחמיאה בעליל אל מול פרצופם המטופש.
דמות לקחת
פרופסור ברודמן, גיבור הסיפור "זושא על הגג", הוא היסטוריון חוקר תולדות היהודים, שכבר נפרד מהעולם כשאושפז עם גידול בבטנו, אך באופן בלתי צפוי זכה בחיים חדשים שעימם פרספקטיבה מהפכנית - לחיות את הכאן ועכשיו. הסיפור הכי פילוסופי ואופטימי בקובץ.
משפט לקחת
"אין בעולם גבר, קשה ככל שיהיה, שלא תימצא איפשהו אישה שמתה לטפל בו".
איפה קוראים?
בין ניו יורק לתל אביב, סיפור פה סיפור שם, וזה יהיה מושלם.
נחזור לעוד?
תמיד. קראוס היא אחת הכותבות הגדולות של התקופה, בשורה הראשונה של דור הסופרים היהודים-אמריקנים הנוכחי.
השורה האחרונה
גיבורת סיפור הנושא, החותם את הקובץ הנפלא הזה, היא גרושה יהודייה אמריקאית, שמסתובבת בעולם ונהנית בחברת שני גברים במקביל. הראשון הוא מתאגרף חובב גרמני עצום ממדים אך רגיש בדיוק במידה הנכונה, שגורם לה לתהות אם בזמן אחר היה יכול להיות קצין נאצי. השני הוא רפי הישראלי, בוגר סיירת שכמעט וחיסל משפחה שלמה של מפקד חיזבאללה בלבנון. קראוס צופה בריחוק אינטלקטואלי במודלים הגבריים שיצרה וגורמת לנו לתהות – מה יש בדבר הזה מלבד סקס? אקורד סיום גאוני לספר מבריק עד כאב – והוא בכלל על נשים.