ביקורת מזוית אחרת
רן בן-נון
ניר ברעם מפרק את דמותו של האבא החדש
תקציר מנהלים
יונתן, סופר בתחילת שנות ה-40 לחייו, לוקח את בנו איתמר למסע אל הר, שעל פסגתו נמצא האיש שלפי השמועות יכול לעזור לו – הוא לא מצליח להיפטר מהזיכרונות שבהם מופיע חברו הטוב ביותר יואל, ששם קץ לחייו ארבע שנים לפני כן. כך נפתח "העולם הוא שמועה", ספרו החדש והאישי ביותר עד כה של ניר ברעם. יונתן, בן דמותו, מבקש מהמדיום שעל ההר שיעמעם את זיכרונותיו מיואל, "יאפיר" אותם, כלשונו ויהפוך אותם לחלומות, שיהיו פחות כואבים וצורבים ויותר מעורפלים ונעימים. לא ברור אם זה מה שהוא צריך עכשיו, אבל שקוף שהוא זקוק לשינוי: יונתן עצבני, חסר מנוחה, מתפרץ על זרים ללא כל סיבה נראית לעין, ובכלל נראה שדבר לא באמת מעניין אותו. מלבד בנו, איתמר.
כמו מה זה
אושרליה/ איל מגד
קל/כבד?
עוסק בנושאים הכי רציניים מבלי להכביד.
למה כן?
ברעם חוזר 20 שנה אחורה, אל הטיול אחרי צבא של יונתן, שלבושתו שרד רק עשרה ימים בודדים בנפאל, קיפל את הזנב וטס ללונדון התרבותית. שם פגש את יואל, שהיה באותה עת ביחסי און-אוף נצחיים עם טלי, חברתם מאז כיתה ו' והצלע הכואבת במשולש קשה, מורכב, אפשר לומר בלתי אפשרי, שאולי אף הביא את החבר הטוב לקבר מוקדם מדי, מהיר מדי. אין לדעת.
למה גם כן?
ברעם, שמשתמש כאן גם בחומרים מספרו "מחזיר החלומות" מלפני עשור וחצי, הוא מכשף של יחסים סבוכים ומאתגרים; אצלו כאילו לא ברור למה אנשים נמצאים יחד או נפרדים, אבל פתאום זה קורה – חרך אור נפתח ומציף תובנות חדשות על נפשות מעונות והחומרים שמרכיבים אותן, שרק הוא מכיר.
למה לא?
הקטע המיסטי/ רוחניקי קצת מוזר ולא ידבר אל כל הקוראים.
דמות לקחת
בתוך דמותו של יונתן הצעיר משתקפת דמותו של ניר, הסופר הצעיר, שבטוח שספרו הראשון יצא רק בזכות הייחוס המשפחתי והאב הפוליטיקאי. התחושה של לשחרר יצירה אל העולם ולהביט בעיניים כלות איך היא כבר לא שלך וכל אחד יכול לעשות בה כרצונו – לבקר אותה, לעלוב בה, לעזוב באמצע – ואז פרץ ההתרגשות האדיר כשהמהדורה הראשונה אוזלת, הידיעה שעשית את זה, שזהו, אתה סופר, הגשמת את ייעודך.
משפט לקחת
"העולם הוא משחק, אין סיבה לחפש בו אמת או שקר, אז שחקו, אל תייללו".
איפה קוראים?
גלבוע? תבור? מירון? תבחרו לכם הר ואל תעצרו עד שתגיעו לפסגה.
נחזור לעוד?
כן. ברעם הוא סופר מהשורה הראשונה, שאינו מתכלה.
השורה האחרונה
הדמות האחרת, החשובה יותר, שעולה מתוך "העולם הוא שמועה" היא האב החדש, כבר לא רק "עוזר" לאמא, אלא נוכח וקיים בחיי בנו. אצל ברעם האבהות מתעלה לרמה טוטאלית, רוחנית, אדם שכל ישותו מתרכזת בבנו. כשהנישואים מתפרקים, החברות מתרסקת והעולם שלך קורס, כל מה שנשאר לך זה פשוט להיות אבא.