"האלטרואיסטים", רומן הביכורים של אנדרו רידקר שהיה מנבחרי הניו יורק טיימס בשנה שעברה, הוא משחק מילים על חשבון שמה של משפחת אלטר היהודית מניו יורק. במיטב מסורת הרומן האמריקני הגדול זו משפחה מתוסבכת, נוירוטית ומופלאה כמו שרק משפחה יהודית ניו יורקית (שעקרה בלית ברירה לסנט לואיס) יכולה להיות. איתן הבן ומגי הבת מגיבים בבהלה כשהאב, ארתור, מזמין אותם לבקר בביתו בסנט לואיס לאחר שנתיים של נתק, מאז מות אימם. ארתור הוא פרופסור להנדסה באוניברסיטת סנט לואיס. יום לפני שפרנסין, אשתו, אובחנה כלוקה בסרטן השד שהרג אותה, הוא פצח ברומן מביש עם אולריקה הגרמניה, מרצה זוטרה לימי הביניים הצעירה ממנו ב-30 שנה. ואם זה לא מספיק, כעת מתברר שמאז מות אשתו ארתור הלך והתרושש, וכעת הוא מנסה לגזול מילדיו את מה שהורישה להם.

התיקונים/ ג'ונתן פראנזן

קל לקריאה, אינסופי בעומק, משמעות וחוכמה.

ראשית אנו מכירים את מגי אלטר, הבת, עורכת דין בהשכלתה הרואה בעצמה מעין אמא תרזה מודרנית, שתפקידה להפיץ רק טוב ביקום. מגי מנסה לצמצם את מקומה בעולם לאפס, כך שהיא לוקה במעין הפרעת אכילה מתמשכת, חלק מאורח חיים נזירי שמוביל פה ושם למיני התעלפויות פוטוגניות.

איתן, אחיה של מגי, הוא הומו מתבודד שגר בחלק השווה יותר של העיר, בדירת יוקרה שאותה הוא מחזיק בשאריות הממון שצבר כשעבד בחברת ייעוץ נחשקת כמומחה לייעול. היו לאיתן שני בני זוג משמעותיים בשנים האחרונות, אבל עכשיו הוא יושב בדירתו המעוצבת, מזמין אליו מוצרים שהוא כבר לא יכול לממן ועוקב באדיקות אחר החובות המצטברים כשהוא מידרדר אט אט לאלכוהוליזם – אבל של משקאות פרימיום בלבד.

יש האומרים ש"האלטרואיסטים" דומה מדי ל"התיקונים".

כמטפלת זוגית ומשפחתית במקצועה, האם, פרנסין, הייתה הדבק שהחזיק את המשפחה הזו ביחד, ומאז לכתה הם פשוט נפוצו לכל עבר והסתגרו איש איש בבועתו. הפרק שמתאר את השנה שבילתה בפריז בנעוריה, הוא שירה טהורה ועילאית.

'אנשים הם לא רעיונות, אנשים הם לא דעות, אנשים הם אנשים. רצונות, דחפים, מעשים. אלה אנשים. פגומים. אנוכיים. רואים אגרוף מתקרב ומתכופפים".

סנט לואיס. עם קצת בלוז, קצת מטבח קייג'ן מעולה והרבה הרבה אלכוהול.

אם זה הספר הראשון של רידקר, תארו לכם לאילו גבהים נוספים הוא עוד עשוי להמריא.

רידקר עורם ברוב פאר והדר בזו אחר זו שכבות של נוירוזה יהודית לתפארת, שזורה להפליא באשמה לבנה פריווילגית גנרית ושלל קיבעונות מיניים מכל הסוגים. התוצאה היא יצירת מופת נדירה ומורעלת שהיא עונג קריאה צרוף. כמה אנחנו זקוקים לזה עכשיו.