ביקורת מזוית אחרת
רן בן-נון
"איש שטח" של ג'ון לה קארה המנוח הוא כמעט פרודיה על ספרי ריגול
תקציר מנהלים
נט הוא המרגל המושלם. הוא נולד לאמא רוסיה-גרמניה ולאב סקוטי, שנפגשו בפריז, כך שהוא שולט בכל השפות הנכונות וכבר בתום הלימודים נבחר לשירות החשאי של הוד מלכותה. נט בילה את מיטב שנותיו כמגייס סוכנים בכל מזרח אירופה, אך כעת, בגיל 47, הוא מבין שזמנו אזל. את "המשרד" שבו הוא עובד מציפים אנשי שירות צעירים, אשפי טכנולוגיה רעננים, וברור לו לגמרי שהפגישה אליה זומן באגף משאבי אנוש בבוקר יום שני תהיה גם האחרונה, ואחריה שנים ארוכות של פרישה אל מדבר שירותי האבטחה הנצחיים. אבל אז – הפתעה. במקום להישלח הביתה בבושת פנים, נט מקבל ג'וב חדש וקצת כפוי טובה. הוא מתמנה לראש המחלקה המוזרה והלא מתפקדת שלא סתם קוראים לה "המקלט" וכוללת בתוכה תמהיל של מרגלים כושלים וסוכנים כפולים חסרי תועלת, שלא סיפקו את הסחורה אבל סתם לא נעים להיפטר מהם.
כמו מה זה
תגובה נגדית/ בראד תור
קל/כבד?
קל יחסית ללה קארה, אבל עדיין עמוס בפרטים ומחייב ריכוז מקסימלי.
למה כן?
בתוך ערמת האשפה שלתוכה הושלך נט כמעט בעל כורחו חבוי יהלום אחד זוהר – פלורנס, סוכנת העתיד של האימפריה. ברור שפלורנס היא כוכבת על, אבל כדי שתירגע קצת ותקבל מעט ניסיון בשטח, היא מוצמדת לנט כסגנית נלהבת - ומיד יוזמת מבצע מורכב להפלת אוליגרך נכלולי באמצעות אשתו המרירה. אלא שכרגיל, במגע הקסם הידוע של לה קארה – כל מה שיכול להשתבש אכן משתבש.
למה גם כן?
"איש שטח" הוא כמעט פרודיה על מותחני ריגול, או לפחות הודאה בכך שעידן המרגלים בדרכו לעבור מן העולם. במציאות המטורללת של אמריקה הטראמפיסטית לצד אנגליה של בוריס ג'ונסון והברקזיט, צריך פשוט להרים ידיים ולהיכנע לכאוס. כל כך עכשווי, שזה מצמרר.
למה לא?
כי זה עדיין מותחן ריגול, עם המון דמויות שחייבים לזכור והסתבכויות עלילתיות מיקרוסקופיות שחשוב לעקוב אחריהן. בקיצור, הרבה עבודה.
דמות לקחת
פלורנס היא השילוב הטוטאלי של חינוך בריטי מוקפד למצוינות, מוח חריף ואמביציה חסרת מעצורים. עם זהות מינית לא ברורה ומה שנראה כאידיאליזם קיצוני, מרתק לעקוב אחרי כל מהלך שלה.
משפט לקחת
"אתם עוזבים את אירופה עם האפים הבריטיים שלכם בעננים. 'אנחנו מיוחדים. אנחנו בריטים. אנחנו לא צריכים את אירופה. ניצחנו לבדנו בכל המלחמות שלנו. לא אמריקאים, לא רוסים, לא אף אחד. אנחנו סופרמנים'".
איפה קוראים?
טיול שופינג, הופעות ומוזיאונים בלונדון העליזה – במהרה בימינו אמן ואמן.
נחזור לעוד?
למרבה הצער, כבר לא יהיה עוד, אחרי שלה קארה הלך לעולמו. אבל אם במקרה יש ספרים שלו שעדיין לא קראתם, לכו על זה בכיף.
השורה האחרונה
מה זה משנה אחרי מי תעקוב ובביתו של מי תטמין מכשירי ציתות, כשגורלך נחרץ על ידי כוחות אופל עלומים שלאיש אין באמת שליטה עליהם. יכולתו של לה קארה לצחוק על עצמו, על מורשתו ועל המצב, הופכת את הספר החריג והשונה הזה לבידור מעולה ומשובח.