ביקורות קוראים

״באמת אחד מהטובים בז׳אנר! דמויות פיקנטיות, עלילה עם סיבובים חדים, ובעיקר מעלה חיוך גדול עד כדי צחוק בקול רם למי שלא מתבייש 😊 בפינת האנלוגיה: כמו שוקולד עם סוכריות קופצות, או שווארמה עם תוספת חריף במידה הנכונה, או נקניקיות עם הרוטב הזה הממש מוצלח שהוא קצת חריף קצת חמוץ. אחלה ספר!״

״עד כמה ההבנה שאנחנו זמניים על הכדור עוזרת לנו לבחור … הבנה שכולנו לומדים דרך הרגליים דרך ההורים, דרך הילדים או דרך העיניים …״

״ספר גאוני״

״ספר (ספוילר: מעולה!) שלוקח את המושג ״טעות״, מפרק אותו לגורמים ומרכיב מחדש. היא כותבת על האופן שטעויות שעשינו בעבר משפיעות על ההווה, על היכולת שלנו להכיר בטעויות שעשינו ואולי, אם אפשר, גם לשנות ולתקן ועל תהליך ההתבוננות הפנימי שלנו והיכולת לזהות טעויות בזמן אמת. העלילה מספרת את סיפורה של דפנה, שנבחרה כמורה של ישראל ואת מה שקורה כשעל אווירת השמחה מעיבים מסרים אנונימיים, שמתייחסים אליה כמי שאינה ראויה לפרס, בגלל שהרסה בעברה חיים ואף כוללים איומים מרומזים. בהמשך למסרים, דפנה הופכת לבלשית בת שישים ושלוש ויוצאת לדרך. היא מנסה (בדרכה המורתית) לפתור תעלומה בת שלושים, שהיא תעלומה קטנה לאנושות אבל גדולה עבורה והמסע שלה עובר בין תלמידי הכיתה הראשונה שחינכה. קפיצות הזמן שהיא חווה - כמו בפגישת מחזור - מלמדות אותה גם על מה שרצתה לדעת וגם על מה שלאו דווקא ביקשה. קבלו את נעה ידלין, גבירותי ורבותי, במחיאות כפיים סוערות ורוצו לקרוא את הספר הזה.״

״תמונה כל כך יפה של זוגיות, אהבה וגעגוע.״

״חשוף, אישי, מרגש וחשוב!״

״אחד הדברים היפים בספר (לחובבי וחובבות הז׳אנר) הוא התיאור המפורט והמדויק של החיים בחולון באותה התקופה (מזכיר במידה מסוימת את אופן התיאור של החיים בירושלים ב״גוטפרוינד״ של שאול אולמרט). הזיכרונות של פעם, המקומות של פעם, הגזענות של פעם (ולא רק של פעם), השפה של פעם ואפילו החוקים שפעם פעלנו על פיהם (״בין שתיים לארבע לא משחקים בכדור! צעק עלינו מהמרפסת, כאילו ציטט איזה חוק של ניוטון.") וכצפוי, לאור שמו של הספר, חוש הריח (שהוא החוש הרגיש ביותר של בני האדם) משחק תפקיד מיוחד בכתיבה. ריחות של מאכלים, של בתים, של ארצות, של אנשים, של חגים ואפילו של תחושות (״הייתה לבדידות ריח של צמר שטיחים״) משובצים לכל אורכו בפירוט שמפעיל גם את יתר החושים. כאלו. אני חושב ש״ריח שנשאר מאחור״ מטפל בנושא עיקרי נוסף, אבל לא שם עליו דגש חזק: מה חושב ילד על מה שחשוב, מה הוא לומד עם הזמן ומה הוא מבין כשהוא מתבגר? בפרפרזה על מרק טווין - כשהייתי צעיר, חשבתי שההורים שלי לא מבינים כלום. כשהתבגרתי, הופתעתי לראות כמה הם למדו במהלך השנים. נהניתי מהקריאה והיא השאירה אותי עם מחשבות. מומלץ למי שרוצה לקרוא על העבר, להתרפק עליו מעט ולחשוב על ההווה.״

״התחלתי לקרוא את הספר בפינלנד בלילה וגנבתי בבוקר חצי שעה באחד המוזיאונים כדי לסיים אותו. הספר מספר חתיכת סיפור שלופת את הלב, מסובב אותו חזק, לוחץ וסוחט עד תום. קראתי אותו כמו ספר מתח. התחושה היא שתייה של משקה מר, אך ממכר, שאי אפשר להפסיק ללגום. פחד משתק ממה שעלול להתגלות בסוף, פחד מ״הדברים האיומים ביותר, אלה שאי אפשר בכלל להגיד אותם במילים, אלה שקוראים עליהם רק בעיתונים.״ זה סיפור על הורות, על אובססיה, על נרקיסיזם, על גזלייטינג, על תפיסת מציאות, על מחלה, על אשמה ועל בושה, אבל זה גם סיפור על החלמה ועל בחירה ואולי יותר מהכול, על גבורה. הסיפור מתאר את הסיוט של כל הורה, הסיוט של כל אדם, התהיה מה נכון ומה מדומיין, מה מוגזם ומה סביר, מה פרשנות הגיונית ומהי פרספקטיבה מוטעית. כמה אמון אנחנו יכולים לתת בבחירה שלנו וכמה מותר לנו להתחרט. מה לעשות כשכל האורות האדומים מהבהבים בצומת? לחפש את המפסק שיכבה אותם ולהמשיך לצומת הבא או לרוץ כמו משוגע ולפעול, לבדוק מה מקולקל ולתקן כדי להחזיר שליטה על חיינו, בעודנו זוכרים שמחיר התיקון עולה ככל שהזמן עובר? התיקון שהוא עבור ילדינו, אבל גם עבור עצמנו. ״איך מתוך האהבה הגדולה שהייתה לה - שנראתה תמיד כל כך יפה ונוצצת, צמח מין דבר כזה, עקום וחולה ומקולקל.״ איזה ספר! לרוץ ולקרוא״

״מעולה״

״הספר, שנפתח ברצח, מכיר לנו את ארז, קצין השייטת ואת עמוס, איש המוסד הוותיק, ואת ניסיונם לסכל פעילות טרור ששורשיה נטועים עמוק באדמת לבנון ועמוק לא פחות בעברו של עמוס. העלילה מחברת בין כוחות צבא, משטרה, שב״כ ומוסד שמנסים להתמודד מול רשת העכביש של כוחות האופל בני זמננו, שמונעים מאידיאולוגיה קדומה בהרבה. הספר משלב בין היסטוריה אמיתית ומרתקת, בת אלפי שנים, לבין בדיון בצורה מעולה לטעמי. השילוב תפור היטב, בחוטים כמעט בלתי נראים, ומייצר נרטיב מלא ואמין לחלוטין (לא סתם הספר נדרש לאישור הצנזורה ווועדת שרים). בנוסף, הספר מתאר את המוטיבציות האישיות ואת הרקע האישי של ארז ועמוס, ומייצר דמויות עגולות ומלאות. השפה קולחת, הכתיבה סוחפת והקצב גבוה. אין בעיני בספר תעלומה שדורשת פתרון, אלא תיאור של פרשייה מודיעינית / מבצעית שנפרשת לאיטה ושבה הפרטים מקבלים משמעות ככל שההקשר מתרחב ומתבהר. זהו גם שיעור מאלף בהיסטוריה אזורית והיסטוריה צבאית. מומלץ לחובבי הז׳אנר!״

״אני עדיין מתרגש מהקריאה. כשאסיים להתרגש, אסביר לעצמי למה ואכתוב את זה גם כאן.״

״כזה עוד לא קראתי. היכולת לתאר מהזווית הילדית הנאיבית את המציאות הקשה מעוררת השתאות. תודה על זה.״

״ספר נהדר, מומלץ בחום רב!״

״ספר מלא רגש, שממשיך את ספרו הקודם של אלמוג ומדגים היטב הרחבת עולם פנטסטי. נובלה מדויקת ועתירת דמיון.״

״גנבתי זמן עם כרמן בין בין ארגז לארגז תוך כדי אריזת הבית. הקלות שיכולתי להתנתק ולחזור אל הספר בדיוק בנקודה עצרתי, הפליאה אותי, כל כך נעימה וקלה הקריאה. קשה להאמין שאפשר לטפל באופן זורם כל כך בנושא סופני כל כך. ממליצה בחום.״

״כמה געגועים יש בסיפור הזה…כמה שאלות לא פתורות ביחסי אם ובת…וכמה רצון להבין נהדר!״

״אין אין…סיפור טוב נשאר טוב גם במלחמה!!! אפילו מצחיק יותר״

״הילה כתבה אוסף סיפורים שחלקם טובים, רובם טובים מאוד וחלקם ממש מעולים, אבל כולם שנונים ופתלתלים והשאירו אותי במצב רוח יצירתי במיוחד ועם חשק גדול להיות חבר של הסופרת הזו, שלרגע היה נדמה לי שכותבת סיפורים קצת כמו שמאיר אריאל כתב שירים.״

״ספר מסע מקסים לנוער שגם מבוגרים ייהנו ממנו מאוד. כתוב ביד טובה, שנבלע תוך שעות, כמו כל הספרים של רז!!!! מומלץ בחום״

״סיפור מרתק, אקטואלי מאוד וחשוב, שמספר את סיפורה של קצינה בחיל המודיעין שיוצאת למשימת חייה: לתקן את הצבא עבור הילדים שלה, אבל נקלעת למסלול התנגשות עם יחידה שמסרבת לעשות את הדבר הנכון. הספר מתאר כיצד תרבות ארגונית אוכלת אסטרטגיה לארוחת בוקר ומייצרת שלם שהוא קטן מסכום חלקיו, גם במקומות שבהם נמצאים האנשים המוכשרים ביותר שיש בעם ישראל. הכתיבה של אילת קולחת, ונהדר לראות איך אפשר לכתוב (ולקרוא) מסע אישי כמו סיפור מתח. מומלץ בחום!!!״

״ספר עדין ונפלא שגרם לי לחבב את העתיד לבוא, או לפחות לפחד ממנו פחות.״

״הכתיבה הזו שלך שרון…היא סיפור, היא שיר, היא געגוע, היא עצב, היא פחד, היא כעס, היא חמלה, היא בושה, היא קשת של כל הרגשות בעולם ואת כותבת אותם הכי יפה שיש…הלב מתרחב ולא מסוגל להכיל את כל הרגש הזה והכי הרבה, אבל הכי הרבה, זה סיפור אהבה״

״הייתי מאוד רוצה לראות את ״הטמעה״ כפרק של ״מראה שחורה״. יש בספר משהו מיוחד בעיני, שדיבר אלי מאוד. רוה כתב ספר שמתאר טכנולוגיה עתידנית (אבל עתיד קרוב, ולדעתי אפילו קרוב מאוד) ואת השפעתה על חיי האנשים ״הפשוטים״ באופן מאוד מוחשי ואמיתי. הוא מתאר את השינוי שיחול בחיי היומיום תחת ההנחה שקיים טלפון נייד שניתן להשתלה בגוף האדם כך שהוא מהווה מאותו רגע חלק בלתי נפרד גם מהגוף וגם מאורח החיים – ולכן שם הספר ״הטמעה״ כל כך מדויק. רוה כתב את הספר ממגוון נקודות המבט של דמויות שונות ברחבי העולם – גברים ונשים – כשלכל אחד ואחת מניעים אישיים (ושונים) לשימוש בטכנולוגיה וכל נקודת מבט כזו מביאה גם את הדילמות האישיות ואת ההתלבטויות המוסריות הכרוכות בהן. בנוסף לזווית המשתמשים והמשתמשות, רוה מביא גם את נקודת המבט של התעשייה ויצרן הטכנולוגיה – הוא מתאר את המוטיבציה לפיתוח המוצר ואת הדינמיקה של ההתפתחות וההתפשטות של הטכנולוגיה בעולם, בצורה מדויקת ונאמנה למציאות של ימינו. קראתי אותו במהלך סוף השבוע ונהניתי מאוד. הספר אינו שגרתי. הוא קולח, זורם ופשוט לקריאה, אך אינו פשטני ולא נותן הנחות לקורא.ת. הז׳אנר של הספר הוא (כנראה, אחרי שהתעמקתי בנושא) פרוזה ספקולטיבית-טכנולוגית. יש בו הרבה גיבורים וגיבורות, אבל הגיבורה הראשית – עד כמה שזה יישמע משונה - היא בעיני הטכנולוגיה. אפשר לראות את התפתחותה לאורך השנים, את החולשות והחוזקות שלה, את הדילמות שנקרות בדרכה, ולתהות האם יש לה קיום עצמאי מעבר לא.נשים שפיתחו אותה – בדומה למאורעות היסטוריים אחרים שאינם בהכרח תלויים באדם הבודד למרות שאדם בודד חולל אותם. ״הטמעה״ הוא ספר ששולח את הקוראים והקוראות בו לחשוב. לחשוב על עצמנו, על העולם שאנחנו חיים בו, על העבר ועל העתיד. אני בעדו.״

״המסע הנואש אל שער היציאה החזיק אותי דרוכה ונואשת מהמערכת המתפוררת. כתיבה נהדרת משולבת דיאלוגים חזקים, שמחזקים את תחושת האין אונים מול מערכת שעושה שימוש מניפולטיבי בצורך להשתפר. היועצת החינוכית היא דמות אייקונית.״

״ספר מרגש על שלוש נשים ופיסות היסטוריה שמצליח להעביר את החוויה של הקהילה בישראל ובעיראק בצורה מוחשית ומרתקת! מומלץ בחום רב״

״גוסט סטורי ישראלי! מומלץ מאוד לחובבי הז׳אנר״

״נוגע עמוק בדילמות של השתייכות למשפחה ולקהילה. לכאב שכרוך בהורות, למידת היכולת להכיר אדם אחר, גם אם הוא הילד שלך. ספר חזק מאוד וכתוב היטב.״

״לא רציתי שייגמר״

״נשאבתי אל נעוריי, שחלפו להם לפני עשורים רבים מבלי יכולת לעצור. ספר עוצמתי ומכשף.״

״ספר עמוק ורגיש ואישי, ועם זאת זורם וקולח. כתוב מנקודת מבט גברית, שמהווה פרספקטיבה מעניינת למערכות יחסים ובכלל לחיים. סיפור מסע נהדר, מומלץ בחום!!״