הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
כל הספרים

     ובחרתם בחיים

     ספרו של אופיר טושה גפלה לא ישאיר אתכם אדישים

      רן בן-נון

       1. האיש הראשון שמדבר ב"היום שהמוסיקה מתה" של אופיר טושה גפלה, וא פילוסוף. דבריו הם מילות פרידה: "על

       ציר הזמן גם מונוגמיה יכולה להיחשב כבגידה, כשאתה עורג אל פניה הקודמים של אהובתך" האהובה היא עירו

       ששינתה פניה מאז שהופיע בה איש זר ומוזר, ורשם לתושביה מתי בדיוק ייפרדו מן העולם.

 

2. דורה, גיבורת הספר, נולדה ב-1 ביולי '79 היום שבו הציגה חברת סוני לעולם את הווקמן, והיא אכן מתהלכת ממקום למקום כשאוזניות תחובות באוזניה. היא כמעט תמיד מאחרת, כי היא מעדיפה שירי אייטיז נוגים ושקטים שמאטים את קצב הילוכה. ב-1 ביולי 97 בהגיעה לגיל 18 היא הולכת למשרד מרשם האוכלוסין כדי לדעת מה צופן לה גורלה, ושם מצפה לה הפתעה מטלטלת.

 

3. פקיד המרשם אומר לדורה שבכל יום עלינו לכבוש יעד קטן כדי לחוש בחיים עצמם, וממהר לפשטידת הברוקולי האהובה של אשתו. החיים עשויים מרגעים קטנים, לא מגורלות גדולים, וחייה של דורה מורכבים מאנושיות וחמלה. היא אדם אהוב, שמסביבה החברות הכי קרובות ובני המשפחה הכי חמים, והטוב נמצא בקיום שלה גם ברגעי החושך, הקנאה, הדיכאון, הזרות והמצוקה. דרך הרגעים הקטנים האלה משתקפת התמונה האנושית הגדולה של גפלה, והיא מצוירת בצבעים של אהבת אדם נדירה.

 

4. הזרות האירופית הערפילית שבה מתקיים "ביום שהמוסיקה מתה" מאפשרת לו להיות מרוחק ומנותק, ועם זאת סימבולי ונוגע. נשיקת הגורל שבו משותפת לכולנו. דורה, שגורלה אחר באופן מקפיא דם ומרומם נפש כאחד, היא בעת ובעונה אחת אדם ללא עתיד ואדם שכל החיים לפניו, כמו כולנו בעצם. הסיפור הנפלא שלה דוחק בנו לשחרר את הפחד, להשאיר מאחור את הכפייתיות, הטורדנות, הנוירוזה והייאוש, ופשוט לחיות, להתקיים, לנשום, לאהוב.

 

5. בבית הקברות המטופח שהקימו האנשים שיודעים בדיוק מתי ימותו, מברך השומר את דורה במילים החידתיות "יום ביומו" לחיות כל יום כאילו הוא האחרון. במקום שבו אנשים מתמודדים בדרכים משונות מול צחוקו המהדהד של הגורל, ומתכננים את טקס הלוויה הידוע מראש שלהם לפרטי פרטים – דורה הגיבורה הנפלאה בוחרת לתכנן דווקא את שארית חייה.

 

(פורסם ב"ידיעות אחרונות")

 

לרכישת הספר "ביום שהמוסיקה מתה"