יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
נועה רום נולדה בקריית -אונו בשנת 1975. בעלת תואר ראשון בתקשורת ותעודת הוראה. סופרת, מחנכת ומורה לכישורי שפה בכיתה ב' בבית ספר לאה גולדברג בנתניה. פרסמה שלושה ספרי נוער שהיו לרבי מכר בארץ.
כן. בימים אלה אני כותבת את ספרי הרביעי, ספר המשך לספר "כמה שאת נהדרת". אני מתרגשת לחזור לדמויות שאותן אני מלווה מספרי הראשון.
אני מתכננת מראש את קו העלילה הראשי והדמויות הבולטות. מהרגע שידיי נעות על המקלדת, הספר מקבל חיים משלו. אני חיה את הדמויות, בונה עלילות משנה, נושמת אותן ועד הרגע האחרון לא יודעת איך הספר יגמר.
בתחילת דרכי היו פתקאות. היום אני לא מצליחה להתרכז בעיסוק אחר כשהראש שלי עובד. אני פותחת את הקובץ , גם אם השעה ארבע לפנות בוקר וכותבת.
אין חוקיות. אני קוראת כל הזמן, בעיקר ספרות ישראלית. אם אין לי ספר שמחכה לי בסוף היום, אני מרגישה ריקנות.
בשלושת הספרים שלי, ליוותה אותי העורכת הלנה טלמור. העבודה איתה הייתה חוויה מעוררת השראה. מעבר לעריכה, היא ליוותה אותי רגשית. הייתי סופרת אנונימית שלא חשבה שיום אחד היא תראה את ספריה על המדפים.בספר הרביעי יש לי עורכת חדשה ומיד היה בינינו "קליק" ראשוני. אני מתרגשת לקראת העבודה איתה. עורך ספרותי טוב בעיני, הוא כמו אורח רצוי בביתי, יודע להגיד את המילה הנכונה, להנעים את זמני, להעשיר אותי . ובמקביל, מבין שהוא לא יכול לסדר מחדש את הרהיטים.
את כתב היד של הספר הראשון הראתי להורי. הם תמכו בי כשחששתי לשלוח אותו להוצאות השונות. לאחר שפגשתי את המו"לית שלי, יעל שכנאי, מהוצאת רימונים, היא הקוראת היחידה שאליה אני מעבירה את כתבי היד. בכל פעם מחדש אני מתרגשת וחוששת. אני בת בית בהוצאה ואני סומכת עליה מבחינת מקצועית ואישית. היא הראשונה שהאמינה בי.
עדיין לא תרגמו את ספרי.
הספר "המפתח של שרה" מאת טטיאנה דה רוניי. במרכז העלילה נמצאת שרה בת העשר. היא ומשפחתה נעצרים על ידי הנאצים בפריז באקציה של "ול –ד'איב". לפני שהמשטרה לוקחת אותם, שרה נועלת את אחיה הקטן במסתור, בטוחה שתכף היא תחזור לקחת אותו. הספר מתאר את האכזריות של הצרפתים למצוקת היהודים, את השתיקה ואת ייסורי המצפון של הגיבורה הראשית.
עד כה קיבלתי יצירות מאת הקוראות שלי, שחולמות להיות סופרות כשהן יהיו גדולות. אני נפעמת מהבגרות, מהכישרון והתעוזה. בגילן, לא היה לי את האומץ לשלוח לסופרת אותה הערכתי, גלילה רון פדר, את השירים והסיפורים שכתבתי למגירה.
מי שאינו אוהב את כתיבתי, כנראה לא מחבב אותי, כי אני נמצאת בכל ספרי, מתחבאת בין השורות.
לא גיליתי אף אחד, הלוואי שאזכה לכך .
הייתי רוצה ללמד ולכן פניתי לתחום ההוראה עם התמחות בקריאה וכתיבה.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
.jpg)
.jpg)
.jpg)
