יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: תום וינטראוב
מרוצה ממחירי הספרים בשוק; לאי בודד היא תיקח את יוליסס; והיא מסוגלת לכתוב 16 שעות ברציפות. ג׳ודי טל קופלמן (כביסה לבנה) עונה לשאלון האישי
וואו – יש הרבה. מקומיים: 'חבלים' של חיים באר, גם 'לאן שהרוח הולך.' 'השתיקות' – יובל ירח. מתורגמים: הר אדוני של ארי דה לוקה, קרקע לא מוכרת – ג'ומפה להירי וכמובן הזקן והים של המינגווי.
שניים.
את יוליסס – אולי על אי בודד לא תהיה לי ברירה ואצליח סוף סוף לסיים.
מול חוף דור, לא רחוק מידי מהבית.
רק לשבת שוב למחרת. ולמחרת ולמחרת. גם לתת לעוד אדם להיכנס פנימה.
האמת שהמחיר הקיים נראה לי סבבה.
מתחילה למלא לוטו / מאושרת.
כתיבה - ברור.
אפשר גם וגם?
על הבוקר, בחדר שלי בבית שלי.
וואי, מביך. אין מצב.
הכי בעולם!
שנות העשרים של המאה הקודמת בברלין. רפובליקת ויימאר. כל הגעגועים שירשתי מהבית מאז.
מהטמה גנדי.
ארי דה לוקה.
חיכיתי הרבה שנים עם הרומן השלישי - עד שאהיה שוות נפש. זה לא קרה.
16 שעות. עם כמה הפסקות.
שחייה. יוגה. הליכות לאורך החוף ובהר.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה