יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: אלכס קולומיסקי
האי הבודד שלו נמצא בחצר ביתו; לבנו צפוי עתיד מזהיר דווקא ככדורגלן; וכשהוא תקוע בכתיבה , הוא צמא למפגש אנושי. שגיא כהן (שיעורים בהתנהגות) עונה לשאלון האישי
עזבו מקצוע, תמיד יש לי תשוקה ללמוד עוד היסטוריה..
החיים ממשיכים, כתמיד בקצב כל כך מהיר, ובטירוף העבודה ושגרת היום יום העמוסה, אין כמעט זמן להתרגשות.
קפה עם ריטה. יש לי סיפור מגיל 16 שהיא מוכרחת לשמוע.
קפה בווינה בראשית המאה העשרים, כשעוד הייתה התקווה הגדולה מהעולם החדש, לפני אימת המלחמות הגדולות באירופה.
בטח!
נשמע לי כיף.
שישי בבוקר, בבית, כשהכול כבר מסודר ומוכן לשבת.
חצר ביתי. זהו אי לא כל כך בודד, וטוב שכך, המקום הטוב ביותר לקריאה, לכתיבה ובכלל.
גאה בו, אף שנראה יותר סביר שיצמח להיות כדורגלן מוכשר.
50 ₪ נראה לי סביר.
מפגש אנושי בדרך כלל מעורר השראה ודחף לכתיבה.
זכיתי בשבוע כתיבה במסגרת 'רזידנסי טחנת הרוח', של מרכז התרבות המופלא משכנות שאננים. היה זה שבוע נדיר של התנתקות בשיאה של המלחמה, בין סבב מילואים לחזרה לעבודה, שהוקדש כולו לכתיבה בליוויה המופלא של שרי שביט.
סיפור על אהבה וחושך, עמוס עוז. ספר שאי אפשר לקרוא על הדרך, מצריך זמן ואורך רוח.
חובו של היום ללילה/ יסמינה חדרה. ספרות גדולה.
ברור שכתיבה.
הרבה שחיה, הרבה ריצה, אם אפשר עם שותפים, עוד יותר טוב.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה