יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: פרטי
האי הבודד שלה נמצא בתוך ראשה; היא חושבת שספר צריך לעלות כמו סרט (ופופקורן); והיא אוהבת לכתוב בלילה. שיראל הרוש-עזרן (אלף כמוך) עונה לשאלון האישי
כמעיין המתגבר/ איין ראנד
זהו הספר הראשון שלי. הפרק הראשון נכתב לפני כעשור וננטש למשך כ-7 שנים. המשכתי מאותה נקודה וסיימתי לאחר כשנתיים.
ספר טריוויה כלשהו, בטח של הצ'ייסר הרמן, שיוכל לאתגר אותי ולגרום לי לנהל שיח ער ביני לבין עצמי.
בתוך הראש שלי.
אעשה אנלוגיה לבלאגאן בבית. כאשר יש בלאגאן וחושבים מהיכן להתחיל - פשוט מתחילים. לאט לאט זה מתגבש לכדי סדר. כך גם בכתיבה. מתחילה ללהג ומשם מתקדמת. אחר כך אני מורידה את כל הבלאגן. לא עוזר לי לחץ, קפה, יין או קלונקס.
כמו מחיר של פופקורן וסרט.
צנצנת. שיתחילו קודם לקרוא.
כתיבה. אם אני רעבה אני כותבת מהר יותר כדי להירגע עם האוכל.
יש ילדים בקהל!
בלילה. כשכל הרעשים החיצוניים והפנימיים גוועים, הבית מוחשך ואני מול המחשב עם כוס יין.
כולנו בהישרדות כרגע, לא?
ברור! כל עוד לא אני הזמרת.
מרומן היסטורי - אבשלום פיינברג.
1910. תקופת החלוציות, התמימות והאידיאליזם. ימים בהם שאפנו לחברה שיוויונית, יצרנית ואיכותית.
מרים אדלסון ולומר לה תודה על כל מה שהיא עשתה להחזרת החטופים וסיום המלחמה.
מרגרט אטווד. הייתי שואלת אותה איך היא חזתה את כל הטירוף הזה?
על הכוח שלנו כקהילה לשנות את המציאות.
אני במצב טיסה. מתנתקת לכמה שעות ומחכה להודעות של מי שקרא שמצא מלא טעויות כתיב, לא אהב את הפונט שבחרתי ולא מבין בכלל מי הסכים להוציא לאור את הספר שלי.
אדריכלות. האוורד רוארק תמיד מעורר בי השראה.
כארבע שעות, במסעדה מול הים בעיר העתיקה בעכו.
לא ספרים, אבל הטוויטר מלא בטקסטים שמעצבנים אותי, מצחיקים אותי ומעוררים בי השראה.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה