האי הבודד שלה נמצא בתוך ראשה; היא חושבת שספר צריך לעלות כמו סרט (ופופקורן); והיא אוהבת לכתוב בלילה. שיראל הרוש-עזרן (אלף כמוך) עונה לשאלון האישי
כמו מחיר של פופקורן וסרט.
אעשה אנלוגיה לבלאגאן בבית. כאשר יש בלאגאן וחושבים מהיכן להתחיל - פשוט מתחילים. לאט לאט זה מתגבש לכדי סדר. כך גם בכתיבה. מתחילה ללהג ומשם מתקדמת. אחר כך אני מורידה את כל הבלאגן. לא עוזר לי לחץ, קפה, יין או קלונקס.
בתוך הראש שלי.
ספר טריוויה כלשהו, בטח של הצ'ייסר הרמן, שיוכל לאתגר אותי ולגרום לי לנהל שיח ער ביני לבין עצמי.
זהו הספר הראשון שלי. הפרק הראשון נכתב לפני כעשור וננטש למשך כ-7 שנים. המשכתי מאותה נקודה וסיימתי לאחר כשנתיים.
כמעיין המתגבר/ איין ראנד
בלילה. כשכל הרעשים החיצוניים והפנימיים גוועים, הבית מוחשך ואני מול המחשב עם כוס יין.
לא ספרים, אבל הטוויטר מלא בטקסטים שמעצבנים אותי, מצחיקים אותי ומעוררים בי השראה.
אדריכלות. האוורד רוארק תמיד מעורר בי השראה.
אני במצב טיסה. מתנתקת לכמה שעות ומחכה להודעות של מי שקרא שמצא מלא טעויות כתיב, לא אהב את הפונט שבחרתי ולא מבין בכלל מי הסכים להוציא לאור את הספר שלי.
על הכוח שלנו כקהילה לשנות את המציאות.
מרגרט אטווד. הייתי שואלת אותה איך היא חזתה את כל הטירוף הזה?
מרים אדלסון ולומר לה תודה על כל מה שהיא עשתה להחזרת החטופים וסיום המלחמה.
1910. תקופת החלוציות, התמימות והאידיאליזם. ימים בהם שאפנו לחברה שיוויונית, יצרנית ואיכותית.
מרומן היסטורי - אבשלום פיינברג.
ברור! כל עוד לא אני הזמרת.
כולנו בהישרדות כרגע, לא?
כתיבה. אם אני רעבה אני כותבת מהר יותר כדי להירגע עם האוכל.
יש ילדים בקהל!
כארבע שעות, במסעדה מול הים בעיר העתיקה בעכו.
צנצנת. שיתחילו קודם לקרוא.