הפסיקה לכתוב ספר כי עלילתו הפחידה אותה; כשהיא תקועה בכתיבה, היא רוקמת; והיא לא היתה מתנגדת לרומן עם סטונר. נולי עומר (מים רבים) עונה לשאלון האישי
למה זה או – או. גם וגם. אבל קודם כתיבה.
גם וגם. קודם כתיבה, אחרי כן ארוחה.
לא מתפלאת כלל, כי סבא שלו היה משורר.
נגיד ... מממ... 78 שקלים?
כשאני תקועה בכתיבה אני עוברת לעיסוקי השני - אמנות חזותית. אני רוקמת שעות כדי לפנות מקום במוח לבואם של רעיונות חדשים בכתיבה. אם זה לא עוזר, אני בוהה בסרטונים חמודים של חיות ותינוקות מתוקים ברשת, מה שכמובן לא מזרים שום רעיונות יצירתיים אבל מהנה מאוד.
אחד, לאחרונה. הוא נהיה לי מורבידי מידי, הפחדתי את עצמי עד מוות אז הפסקתי את כתיבתו.
בוקר, צוהריים, כשיש אור, מול עץ השקמה אגדי ( בן מאות השנים) שמתנשק לי עם חלון המרפסת.
פילטיס כל יום כבר שנים רבות.
"חמדת" של טוני מוריסון ו"מאה שנים של בדידות" של גבריאל גארסיה מארקס, ו "כימים אחדים" של מאיר שלו, ו"עולם הסוף" של אופיר טושה גפלה, ו" סטונר" של ג'ון ויליאמס. יש עוד רבים וטובים שלא אני כתבתי לצערי הרב. חבל מאוד.
חרדה מבעבעת חסרת חן ומעוף, שמתנקה פתאום לחיוך אווילי ואופטימי. לך תבין.
עלי! נו!
מותר להיות לא פולטיקלי קורקט? לא? אז בוודי אלן. אני לא מבינה איך גאון כמוהו בחר בחירות תמוהות, נטולות מוסר ואינפנטיליות כל כך. אבקש להבין את הסוגייה, ובאותה נשימה, בלי למצמץ, אדרוש ממנו שבסרט הבא שיעשה (הוא הרי עושה כל שנה, גם אם מוחרם בארה"ב) שילהק אותי לאחד התפקידים הבולטים. תודה.
לשנות העשרים בפריז. הייתי שמחה מאוד לשבת בקפה לה דה מאגו בחברתם של פיקסו, טולוז לוטרק, ג'ורג' בראק, פרנן לג'ה וג'יימס ג'ויס (אבל הייתי מחתימה את פיקסו על מסמך שאם יהיה בינניו רומן, שלא יצייר אותי מפלצת בשום שלב).
עם סטונר.
לגמרי. אם ניר כנען ישתף פעולה זה יהיה מושלם.
עשר שעות, אחרי שדנה שמחיוף שחף, העורכת המדהימה שלי מקתרזיס, שלחה לי הערות על "מים רבים", ספרי האחרון.
לא.