יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: יח"צ
מתארת את עצמה כ"ברווזה שמונעת מרגשות עוצמתיים"; כותבת בלילות בעליית הגג; ומאמינה באיחוד כל הז'אנרים הספרותיים שיש. גע גע (נעמה איתן, מחברת "הרפתקאות גע גע בדרכים") עונה לשאלון האישי
הספר הכי טוב שלא אני כתבתי ואולי יכולתי אפילו לעדכן אותו הוא 'אינטליגנציה ארוטית' של אסתר פרל. ספר שמדבר על מיניות, אינטימיות ואיך לשמר אותה.
'ארבע ההסכמות' של דון מיגל רואיס או כמובן את 'הנזיר שמכר את הפרארי' של רובין שארמה - שבאמת לקחתי לפני 20 שנה למסע לתאילנד – עוד לפני שהיא הפכה לאטרקציה. הייתי שם לבד באי, חודש וחצי עם 'הנזיר' והייתי חוזרת על כך שוב ושוב בשמחה.
האי הבודד הזה שאני חולמת עליו תמיד היה בתאילנד, או לפחות עד לרגע הזה. לפתע יש לי חלומות חדשים ועולם חדש לגלות. אני עוברת למקם אותו ואת החלום עליו לכיוון הוואי.
זה קרה לי רק פעם אחת או פעמיים שנתקעתי, בכתיבת הספר השני. זה קרה כשנאטמתי רגשית לסיפור, הפרדתי אותי מהכתיבה כדי להגן עלי אבל אז הקומה הרגשית הקפיאה לי גם את התשוקה לכתיבה, את המוטיבציה ואת המיקוד. אני בת אדם או ברווזה שמונעת מרגשות עוצמתיים – גבוהים או נמוכים – שמפעילים אותי. אצלי דברים פועלים בעיקר כשהלב פתוח ולכן מה שעוזר ומניע אותי בחזרה לכתיבה זו עוצמה של רגש, שאני מנתבת את האנרגיה שלו – ליצירה.
אהיה גאה, לא משנה מה היא תבחר להיות.
אמממ זה טריקי. עם האוכל בא התאבון.
סקס ואז לכתוב עליו אם הוא כזה טוב.
בלילות, בחדר בעליית גג.
פחות. אני יותר ברווזה של 'רוקדים עם כוכבים'.
לא יודעת אם מיוזיקל זה מה שמתאים לו, אבל בהחלט אני רואה אותו הופך למיני סדרה.
לפני גע גע הייתי אומרת שהייתי חוזרת לשנות משהו בעברי – טראומה או טרגדיה, אבל אז זה היה משנה את גע גע עבורי. בהכי להקליל, הייתי חוזרת לאחד הרגעים שהצאצאית היתה קטנה ושאבא שלי היה בחיים, והייתי מחבקת את הרגע הזה ונושמת אותו עמוק ככל שיכולה.
אופרה וינפרי. אישה אגדה, עוצמתית. שעה איתה זו שעה של העצמה נשית ונפשית שבה לא אצטרך להסביר את עצמי, רק להיות.
ג'יי קיי רולינג. מתוך כאב אמיתי היא יצרה עולם, כמעט בלי אמצעים והוציאה לאור אמת עטופה בקסם. מבחינתי הייתי מצביעה לה לראשות ממשלת בריטניה (אני לא מתייחסת לפליטות הפה הלא רלוונטיות שלה).
אני מתארת לעצמי שכמו שהגישות בפסיכולוגיה מתאחדות, כך גם הז'אנרים יצטרכו בסוף לעשות שת"פ.
כשיוצא, או יותר נכון – בוקע לי ספר חדש אני מרגישה התרגשות שכמותה לא חוויתי מעולם. זה ריגוש כמו תחושת פרפרים בבטן, שיוצאת ועוברת הלוך חזור דרך כל המרידיאנים שלי בגוף; זו תחושה של הגשמה עצמית, של מימוש הפוטנציאל, של לידה, של יצירה – של בקיעה של אני חדשה. אני חשה תעצומות שלא ידעתי לחלום שקיימות. מגשימה את הייעוד שלי.
פרק הזמן הממושך ביותר שבו ישבתי וכתבתי ברציפות הוא שלושה וחצי שבועות רצופים, כמעט ללא שינה וללא יכולת להפסיק.
אני מתרגלת יוגה כמעט בכל יום מאז הקורונה.
כרגע, הספר שמבזבז לי את הזמן (אבל מצד שני עוזר להשקיע) שייך לפסיכולוגיה התפתחותית ואני חשה כך בעיקר מכיוון שעברתי את השלב, אך מכל מלמדי השכלתי.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
