יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: גלית לחמן
חושבת שחברות גדולות צריכות להעניק לעובדיהן ספר כמתנה לחג; כשיוצא לה ספר חדש היא כותבת ספר אחר; והיא משקיעה במרתונים של כתיבה. מירב אורן (כל הדרכים מובילות) עונה לשאלון האישי
הנכדה של מר לין/ פיליפ קלודל
'עשה זאת בעצמך'. אבל - גם סיפורים נבחרים: 'בית תפוס' מתוך 'שמים אחרים' של קורטאסר, 'האור השלישי' מתוך 'ללכת בשדות הכחולים' של קלייר קיגן, 'אני מזמין משטרה' של ארווין יאלום.
כל מקום אליו אני נוסעת לבד וגם קצת חדר העבודה שלי.
לדבר על הדמויות והקונפליקטים עם בן זוגי, עם חברה בהליכה.
אני חושבת שהשאלה יכולה להיות קצת אחרת ותשובה נמצאת אי שם בשנות השבעים: בעבר, עובדים במוסדות גדולים - חברת חשמל, בתי זיקוק וכו', קיבלו ספר לחגים בנוסף למתנה. הספר היה מונח בבית, ובסופו של דבר בני המשפחה קראו אותו. אני חושבת (או יותר נכון רוצה) שכל מקום עבודה, כל חברת הייטק, לואו-טק, פרסום, שיווק, נופש וכו' יעניקו ספרי מתנה לעובדים או ללקוחות שלהם. נכון שהמדיה היום זמינה וקלה וססגונית ומהנה ובכל זאת - אם יגיעו ספרים חדשים הביתה – אולי תגדל קהילת הקוראים?
אהיה גאה מאוד וגם אקרא כמובן. (חוץ מזה, אני מניחה שתהיה לו עבודה ממנה הוא יתפרנס..).
כתיבה, אוכל פחות מעניין אותי.
כתיבה והפסקה לסקס טוב.
מוקדם בבוקר.
לא. נקודה. לא החשיפה. לא האינטריגות.
זה יהיה יצירתי מאוד... אבל מעניין.
הייתי רוצה להיות בבארי או בניר עוז לפני השבעה באוקטובר.
אנני ארנו. להביט לה עמוק בעיניים לסופרת הנפלאה הזו ולשאול אותה - האם היא חושבת שיש לנו זכות קיום? ולנסות טיפה, ממש קצת - לגרום לה להעמיק את הידיעה, להבין את המורכבות של מה שקורה כאן לפני שהיא חורצת דעה.
יעל סטטמן כותבת: "חברים, אתם חשובים לנו מכדי שנספר לכם מי אנחנו". (מתוך השיר 'בשישי' בתוך 'בעניין הבערה'). כותבים על כך, אבל זה עדיין מרתק, החומר הזה שהוא קוף המחט, המרקם החוטי הדק, שממנו עשויה חבורה.
כותבת ספר אחר. זה עוזר.
אני מסוגלת לעשות מרתונים של כתיבה, לאורך שעות, אם יש לי אפשרות.
סאפ-סטודיו, פילאטיס והליכות.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
