היא הייתה ילדה בודדה שכתבה שירים; כשהיא תקועה בכתיבה, היא יוצאת לחופשה; והיא חושבת שכולנו מוכרים את עצמנו יותר מדי בזול. דורית חכים קרמר ("הכיוון: מערב") עונה לשאלון האישי
אף לא אחד. אני כותבת מאז שאני זוכרת את עצמי. כילדה שגדלה בבדידות איומה בבית שלא אוהבים אותה בו – הספרים והכתיבה היו המפלט שלי. בילדותי כתבתי שירים, וכשבגרתי כתבתי כתבות בעיתונות, ובהמשך סיפורים קצרים, תסריטים ועכשיו גם רומן - ״הכיוון: מערב״ בהוצאת כתר.
אמממ... שאלה קשה. אני לא אוהבת לימודים אבל אני אוהבת להיות תלמידה. ליתר דיוק, מתאמנת כי הבחירות שלי הן תמיד בתחום הספורט: ריצה, סנובורד, פאדל. אז אם לא הייתי סופרת/ יוצרת הייתי בוחרת להיות ספורטאית מקצוענית.
זה הספר הראשון שלי. הייתי גם באופוריה גם בחרדה וגם בחופשה באיים המלדיביים באותה העת ממש.
ג׳ורג׳ ר מרטין, שכתב את ״משחקי הכס״. שום דבר לא תפס אותי בעשור האחרון כמו הספרים שלו ואני ממש לא חובבת ספרות או קולנוע תקופתי – מדע בדיוני – פנטזיה – אימה. אני אוהבת ריאליזם והיפר ריאליזם והיצירות שלו העיפו לי את המוח.
סרגיי ברין, מייסד גוגל.
לשנות העשרים, ימי החלוצים בארץ ישראל, החולמים שהקימו את הישוב העברי והקיבוצים.
בהחלט. כל הדהוד של היצירה שלי – מבורך בעיני.
אני יושבת בשגרה בין 8 ל-12 שעות בכל פעם שאני מתיישבת לכתוב.
בשום פנים ואופן.
סקס כמובן.
כתיבה.
100 – 120 שקלים. ערכו של התוכן האיכותי בעולם במגמת ירידה וזה לא פייר בעיני, וכמו הרבה דברים מורכבים זה תוצר של הרשתות החברתיות. אני בכלל חושבת שכולנו מוכרים את עצמנו בזול מדי.
הכי עובד עבורי זה דווקא לעצור ולקחת הפסקה מהכתיבה. לשבור שגרה ולשחרר לגמרי את המוח והנפש מהכתיבה. אני נוהגת לבלות עם חברים או לנסוע לחופשה, ואז כשאני הכי שוכחת מהכתיבה מופיעות ההשראות שחיכיתי להן. בדוּק.
איפשהו בין בורה בורה לאיי פיג׳י.
אני לא אוהבת לקרוא או לצפות במשהו פעמיים, אז הייתי בוחרת בספרים שמעולם לא התפניתי אליהם כמו שצריך: ״איליאדה ואודיסאה״ של הומרוס.
אני כותבת בבינג׳ים – שבהם אני שוהה במשך כמה יממות מנותקת לחלוטין מהעולם, בלי סלולרי ובלי אינטרנט ובלי אף נפש חיה סביבי. אני צריכה תחושה של בידוד ובועה כדי להיכנס לעולם אחר, העולם אותו אני כותבת.
כמעט הכול: אימוני כוח, אימוני פאדל, אימוני פילאטיס ובחורף סנובורד ובקיץ שחיה בים.