יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: ליאל אנפולסקי
מתיישבת לכתוב כבר בחמש בבוקר; כשהיא תקועה בכתיבה היא פשוט משחררת; ובחלומה ספרה הופך למחזמר עם קלאסיקות אייטיז. דניאל רנטפה פרץ ("מדרגות נעות") עונה לשאלון האישי
איזו שאלה מאתגרת! יש המון ספרים מעולים. אבל אין ספק ש"אנה קארנינה" של טולסטוי הוא אחד הספרים העוצמתיים שקראתי. הכתיבה פשוט מופתית - עשירה, מעמיקה ומרגשת עם דמויות מורכבות וריאליסטיות ושיקוף מדויק של המורכבות האנושית.
כל ספר של ליאן מוריארטי. קראתי כבר שלושה ואני מחכה להתחיל את "מה שאליס שכחה". יש לה יכולת מופלאה ליצור עולם עשיר של דמויות מורכבות ומרתקות שסיפורן שזור אחת בחיי השנייה ולסחוף בכתיבה מרגשת ואותנטית.
מצד אחד חולמת על עיירה קסומה ושקטה ביוון עם נוף פסטורלי המשקיף לים, אך הגעגועים ואהבתי לניו יורק חזקים ממני, אז - מנהטן!
בזמן כתיבת הספר היו לי חלונות כתיבה קבועים ובד"כ הכתיבה זרמה, אבל ברגעים שפחות - פתיחת קובץ חדש וכתיבה חופשית ממש עזרה, ולפעמים הבנתי שצריך לשחרר - לחזור למציאות, לצאת, לתקשר, להקשיב לכל מה שקורה מסביב ומשם מגיעה בד"כ השראה או כיוון חדש.
קשה לי לנקוב במחיר, אבל צריך להיות איזון. מצד אחד צריך מחיר שינגיש את הקריאה לכל מי שרוצה לקרוא ומצד שני מחיר שיאפשר לסופרים ולכל הנוגעים ביצירה ובהוצאה לאור להתפרנס בכבוד.
מאושרת. אבל המשפט היה יכול להתחיל בכל אופן והתשובה הייתה זהה. כל עוד הבנות שלי ימצאו את מה שמפרה, מספק, ומסב להן אושר אהיה מאושרת, וליתר ביטחון אפתח תוכנית חיסכון במקביל.
כתיבה במקביל לארוחה טובה וכוס יין- שילוב מנצח, אז גם וגם!
אני יכולה לכתוב בכל מיני סיטואציות רנדומליות, אבל אין ספק שהכתיבה הטובה ביותר מבחינתי היא בשעות הבוקר המוקדמות, אותן שעות שקטות וקסומות כשהכל מסביב עוד רדום (חמש עד שבע בבוקר).
למרות שאני בגישה של לנסות הכל - אין מצב. אבל יש סיכוי שהייתי מסכימה למרוץ למיליון. אילו אימא שלי הייתה עדיין בחיים, היא הייתה יכולה להיות פרטנרית אדירה. בטוחה שלא היינו מפסיקות לצחוק.
ברור! כשגרתי בניו יורק, הייתי פוקדת לא מעט מחזות זמר בברודווי ומתמוגגת מההפקות המושקעות והמרגשות, זו חוויה מהממת. לגמרי יכולה לדמיין את "מדרגות נעות" עם קלאסיקות של האייטיז והנייטיז עם נגיעות עכשוויות.
הייתי חוזרת ל-2021, השנה בה איבדתי את אמא שלי. הייתה לנו מערכת יחסים מדהימה של חברות עמוקה ומכילה. לצערי היא נפטרה באופן לא צפוי במהלך ניתוח שנאלצה לעבור. תמיד דאגתי לומר לה כמה אני אוהבת ומעריכה אותה, אך אין דבר שהייתי רוצה יותר מלחזור אחורה בזמן כדי להודות לה, ולומר לה עד כמה היא חסרה לכולנו ושתמיד תהיה חלק בלתי נפרד ממי שאני.
קשה לי להאמין שזו עדיין המציאות שלנו, אבל הייתי רוצה לפגוש אחד או אחת מהחטופים שלנו שעדיין שם. להסתכל להם בעיניים ולומר שאני מצטערת מעמקי ליבי ושאין יום שעובר שהם לא במחשבותיי ותפילותיי.
ללא ספק מנעד שלם של רגשות - התרגשות על, חשש, לחץ, שמחה. נעתי בין אושר לבין "מה חשבת לעצמך??". יש התרגשות לחלוק ולשתף את היצירה אך במקביל גם קיים הקושי לשחרר.
במהלך התקופה שבה התגוררתי בניו יורק, הכשרתי והדרכתי סוכני נדל"ן שגייסתי למשרד שלי. במסגרת התפקיד עסקתי גם באימון אישי. היה מעניין אותי להעמיק ולהרחיב בתחום וללמוד פסיכולוגיה. יש לי תואר ראשון בכלכלה ושני במנהל עסקים, והשלמתי לימודי תעודה בעיצוב פנים, אבל לא חסרים עוד תחומים שהייתי רוצה ללמוד.
בערך שש שעות, כל כך אוהבת את אותם מצבים של פלואו שבו תחושת הזמן מתפוגגת ואני פשוט שקועה בכתיבה.
תמיד שילבתי פעילות גופנית בשגרת החיים שלי. לאחרונה חזרתי לטניס אחרי הפסקה מאוד ארוכה ואני כל כך נהנית. זה משחק אדיר וכיפי, ובמקביל מקפידה גם על פילאטיס מכשירים לפחות פעם בשבוע.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה