כותבת הכי מוקדם בבוקר; חושבת שלא כותבים מספיק על המחשבות האפלות והנסתרות שלנו; ותשמח ללמוד תכנון ערים. איריס הרדן (אנחנו הגעגוע לעתיד) עונה לשאלון האישי
הנני/ ג'ונתן ספרן פויר
מעל קו המשווה, קריר ביום וחמים בלילה וגשם. גשם הרבה הרבה ימים.
אני קמה, עושה סיבוב , וחוזרת. חייבת להתנתק בשביל לחזור.
בתור סופרת? המחיר של היום 90 ₪ לערך, בתור קונה? חולמת שספרים יעלו 40-45 ₪ כדי שאוכל לקנות בלי הכרה.
גאה כל כך.
תלוי באיזה שלב של רעב אני.
די, לא ליד הילדים.
בבוקר, הכי מוקדם שאני יכולה בסלון, במקביל לחלון, כשהירוק בזווית העין.
אפילו לא בכיוון.
פחות אני.
1933, גרמניה. להסביר ליהודים שזה אמיתי. שהם חייבים לעזוב.
עוז דוידיאן, שהציל עשרות אנשים ממסיבת הנובה ב-7 באוקטובר. אדם מעורר השארה.
על המחשבות הנסתרות האפלות שיש לכולנו, שאנחנו פוחדים להוציא לאור.
גלים של אופוריה וחרדה.
תכנון ערים.
בערך שעה.
בעיקר כלום.