יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: ניב מאיו
לאי הבודד שלו אי אפשר להגיע; הוא לא צופה בתוכניות ריאליטי; והוא היה רוצה לראות את מייקל ג'ורדן וקובי בריאנט (שכיכבו לפני שנולד) בפעולה. יואב רותם ("דויד ואני", מבית יצירה עברית) עונה לשאלון האישי
'מסע לאיכטלאן' של קרלוס קסטנדה.
רק אחד, שאותו אסיים בעתיד הקרוב בעזרת השם.
יש לי רשימה אינסופית של ספרים שאני רוצה לקרוא, אני מגיע לזה לאט לאט. לאי בודד אקח קלאסיקה שלא תימאס עלי, ״הנפילה״, של אלבר קאמי.
כנראה באזור אוסטרליה. אם כבר אי בודד אז שלא יוכלו להגיע אלי.
תלוי מה אני כותב. הפיתרון הכי טוב שמצאתי זה פשוט להמשיך לכתוב בידיעה וקבלה שזה הולך להיות נוראי, עד שזה נהיה שוב טוב.
זה עניין של היצע וביקוש, יש אנשים שעבורם ספר לא שווה חמישה שקלים, ויש כאלו שלשים עליו תג מחיר חוטא לדבר. אפשר 100, שיהיה עגול ויפה.
שואל אותו איך הוא מתכוון להחזיק את עצמו כלכלית.
כתיבה, קל. אני לא נותן חשיבות לאוכל.
מקווה שלא אדרש לבחור בין השניים.
שאלה שאני שואל את עצמי הרבה. כנראה שבבית שלי, בערב ובלילה.
מעולם לא ראיתי ריאליטי.
כן בטח. יצירה זו יצירה, למה לא לתת לה טוויסט.
אני חוזר ל-1996, שנה לפני שנולדתי, לשיקגו ולוס אנג׳לס. לראות את מייקל ג׳ורדן ב(כמעט) שיא תפארתו, ואת תחילתו של אחד האנשים המשפיעים ביותר על חיי, קובי ברייאנט.
את ווס אנדרסון, אחד הבמאים היותר מעניינים-סיפוריים-שונים שראיתי. ואת פאט ריילי, שעשה וחווה הכול בעולם העסקי-מיתוגי-אסטרטגי, דרך פריזמה של כדורסל. בן אדם קשה ומרתק.
הוצאתי אחד עד כה, והייתי קצת אפאטי לזה, עד שהתחילו לזרום אלי הודעות על הספר. זה היה שילוב של אופוריה, מבוכה וגאווה.
אינסוף דברים. הייתי רוצה ללמוד מדעי היהדות, כלכלה, קרימינולוגיה, קולנוע ותסריטאות, מנהל עסקים, פסיכולוגיה. אינסוף.
בטח כשלוש-ארבע שעות.
כל בוקר משהו, לפעמים אימון בים, לפעמים יוגה ונשימות, מה שמרגיש.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
