כשהוא תקוע בכתיבה בבית, הוא עובר לבית קפה, ולהיפך; כותב ספרים על אלוהים ועל כלכלה; והאי הבודד שלו נמצא בחלל החיצון. ירון כהן צמח (מאפלטון לאמזון) עונה לשאלון האישי
מלבד הספר הנוכחי, יש עוד שני ספרים שאני עובד עליהם. הפסקתי את העבודה עליהם בכדי לסיים את הספר "מאפלטון לאמזון" על הפילוסופיה של היזמות. הספרים הם על אלוהים והכלכלה: אחד מתעסק בשאלה "מה זה אלוהים" דרך הפריזמה המדעית ואני מקווה שיצא לאור בשנה הבאה. והשני מתעסק בהתפתחות המחשבה הכלכלית מימי קדם ועד ימינו, כולל מבט על העתיד. לספר הזה יקח עוד זמן עד אשר יצא לאור.
קודם כל, הפסקה קצרה. שיחות עם אנשים זה תמיד עובד, פותח את הראש ונותן רעיונות. אפשר גם לעבור למקום אחר. אם אני כותב בבית, אז אני עובר לבית קפה ולהיפך.
ספר האי-נחת של פרננדו פסואה. תמיד יהיה הספר הכי טוב שנכתב. אסופה של חיבורים, רעיונות, דמיונות, הגיגים שרק אדם מיוחד יכול לכתוב.
בעיקר ספרות מדע בדיוני. רובינזון קרוזו, אולי אלמד איך לשרוד באי כזה. מלבד זאת סדרות כמו ששת הספרים המקוריים של חולית, סדרות הרובוט והמוסד של אסימוב ואולי גם את הטרילוגיה האלוהית של דנטה – הדמיון שלו מרתק, לא משנה איפה אדם נמצא. או את ספר אי-הנחת של פסואה.
כוכב אחר, איפשהו בחגורת האסטרואידים. או דירה במגדל גבוה בניו יורק.
מחירי הספרים שיש כיום הם הוגנים בעיני. השאלה היא כמה מתוך זה מקבל הסופר. אמנם לא חייבים מצב שבו כל אחד שכתב ספר יוכל לפרוש וליהנות רק מתגמולים. זו פנטזיה. אבל כן שיראה הכנסה מכובדת מהיצירה שלו – במונחים של אחוזים מהמחיר לצרכן.
אהיה מאושר.
כתיבה. אבל אם לוקחים בחשבון שארוחה טובה יכולה להיות גם שאוורמה, אז הם יכולים לבוא ביחד.
סקס לוקח. אבל בין לבין – כתיבה.
בבוקר. בבית, לפני שכולם קמים ואחרי שכולם יוצאים. אחר כך במקום הקבוע שלי ב"תולעת ספרים".
לא. וגם אם כן, ברור שאודח תוך שעה.
בשמחה. יהיה מרתק לראות מיוזיקל פילוסופי.
אל אתונה העתיקה, לשבת בשיעור של אפלטון באקדמיה שלו, לצד אריסטו. ללמוד משניהם ישירות. או מצד שני – אל העתיד, לראות את העולמות שהיזמים של המחר ימציאו, ועל הדרך לפגוש את צאצאי.
ארצה לפגוש אלון מאסק. האדם הכי מרתק שחי כיום. הוא יוצר את העתיד שלנו.
עמנואל קארר, שלושה ספרים שלו שקראתי לאחרונה השאירו עלי רושם עצום. יכולת התיאור שלו את הנפש של הגיבורים ושל עצמו היא מרשימה.
בוודאי שאופוריה, כי השלמתי משימה ופרקתי את כל מה שהייתי חייב לכתוב. אבל גם חרדה – איך הדברים יתקבלו, ימכור או לא ימכור וכדומה. אין זמן לחופשות בימים אלו.
אני בפרצי כתיבה של שעתיים. אחר כך הריכוז נגמר. אני חוזר אחרי כמה שעות.
פילאטיס.
כל ספר שהתחלתי ואחר כך התאכזבתי, אבל לא היה לי נעים להפסיק לקרוא בו.