כבר התחילה לכתוב את ספרה הבא (ויודעת על מה יהיה זה שאחריו); אף פעם לא תקועה בכתיבה; וחושבת שלא כותבים מספיק על נפלאות השגרה. רות רנרט (תלתן הארגמן) עונה לשאלון האישי
כמעיין המתגבר/ איין ראנד
אף לא אחד. התחלתי כבר לכתוב את הספר הבא שלי ואני יודעת מה יהיה הספר אחריו שגם ממנו יש לי כבר כמה פרקים כתובים. לא מפסיקה באמצע ולא עוצרת בכתיבה.
אפס מגבלות/ ג'ו ויטלי, איהליאקלה הו לן
באמריקה.
אני כותבת מתוך השראה. הרעיון כתוב לי בראש ואני מוציאה אותו החוצה כמו נגינה על פסנתר. אני צריכה לעצור את עצמי באופן יזום. לא מכירה מצבים של תקיעה.
בערך 60 שקל.
כל ילד צריך לצאת מה שהוא רוצה. אין לזה קשר להורה. החיים שלו זה הסיפור שלו ורק הוא צריך לכתוב אותו.
אני אדם של גם וגם אז גם וגם.
Also and Also.
היום אני נהנית לכתוב בשעות הבוקר אבל זה משתנה.
לא.
בוודאי. איפה לחתום?!
עם נואה קאלהון מ"היומן".
לשנת 1999. לפני שהתחלפה המאה. נראה לי שהייתה יותר כנות, אותנטיות ושגרה.
אייל ברקוביץ. בספר הבא שלי ככול הנראה אחד הגיבורים יהיה כדורגלן שחווה תהילה ואם כבר לתחקר מישהו מהתחום נראה לי שעם אייל יהיה הכי מעניין.
אני אוהבת את פאולו קואלו.
על נפלאות השגרה. יש בה משהו קסום. אנחנו יוצאים ממנה וחוזרים אליה ואם יודעים להעריך אותה היא נותנת יציבות ומאפשרת לשהות יותר בהווה.
אני פשוט שמחה. במיוחד כשהעותקים עבורי מגיעים אלי עם שליח ואני מסתכלת עליהם באהבה.
כבר יש לי שני תארים אבל אם חובה ללמוד שוב אז זה יהיה משהו בתחום האומנות בבצלאל.
היה יום אחד שנסחפתי ל-16 שעות כתיבה.
אירובי ופלדנקרייז.