כבר התחילה לכתוב את ספרה הבא (ויודעת על מה יהיה זה שאחריו); אף פעם לא תקועה בכתיבה; וחושבת שלא כותבים מספיק על נפלאות השגרה. רות רנרט (תלתן הארגמן) עונה לשאלון האישי
כמעיין המתגבר/ איין ראנד
כבר יש לי שני תארים אבל אם חובה ללמוד שוב אז זה יהיה משהו בתחום האומנות בבצלאל.
אני פשוט שמחה. במיוחד כשהעותקים עבורי מגיעים אלי עם שליח ואני מסתכלת עליהם באהבה.
על נפלאות השגרה. יש בה משהו קסום. אנחנו יוצאים ממנה וחוזרים אליה ואם יודעים להעריך אותה היא נותנת יציבות ומאפשרת לשהות יותר בהווה.
אני אוהבת את פאולו קואלו.
אייל ברקוביץ. בספר הבא שלי ככול הנראה אחד הגיבורים יהיה כדורגלן שחווה תהילה ואם כבר לתחקר מישהו מהתחום נראה לי שעם אייל יהיה הכי מעניין.
לשנת 1999. לפני שהתחלפה המאה. נראה לי שהייתה יותר כנות, אותנטיות ושגרה.
עם נואה קאלהון מ"היומן".
בוודאי. איפה לחתום?!
היה יום אחד שנסחפתי ל-16 שעות כתיבה.
לא.
Also and Also.
אני אדם של גם וגם אז גם וגם.
כל ילד צריך לצאת מה שהוא רוצה. אין לזה קשר להורה. החיים שלו זה הסיפור שלו ורק הוא צריך לכתוב אותו.
בערך 60 שקל.
אני כותבת מתוך השראה. הרעיון כתוב לי בראש ואני מוציאה אותו החוצה כמו נגינה על פסנתר. אני צריכה לעצור את עצמי באופן יזום. לא מכירה מצבים של תקיעה.
באמריקה.
אפס מגבלות/ ג'ו ויטלי, איהליאקלה הו לן
אף לא אחד. התחלתי כבר לכתוב את הספר הבא שלי ואני יודעת מה יהיה הספר אחריו שגם ממנו יש לי כבר כמה פרקים כתובים. לא מפסיקה באמצע ולא עוצרת בכתיבה.
היום אני נהנית לכתוב בשעות הבוקר אבל זה משתנה.
אירובי ופלדנקרייז.