האי הבודד שלה נמצא בלב העיר; כשהיא תקועה בכתיבה היא צופה בקומדיות; ואם הילד שלה יהיה סופר, היא תבכה את נשמתה (ואז תנשום). נטע פלודרמן (אני נטע זר) עונה לשאלון האישי
שלושה, אולי ארבעה. כשאני חושבת על זה, אולי היו יותר שהדחקתי.
לב העיר, מעל בית הקפה השכונתי, ומלא תינוקות סביבי.
לצפות בסדרה שמצחיקה אותי ומחזירה אותי לעצמי. כשאני יושבת מול הטלויזיה ומתפוצצת מצחוק, פתאום הן מגיעות – כל ההשראות.
98 ₪ מכבד ומוערך. אני מהאסכולה שחושבת שצריך לשלם על מילים.
בוכה את נשמתי ואז נושמת.
ארוחה טובה. אבל על כל דבר שתשאל - ארוחה טובה. יצירה טובה מגיעה רק על בטן מלאה.
שלוש בבוקר על הספה במנח מאוזן.
פעם הייתי אומרת כן, אבל אחרי ששחררתי את הספר, הרגשתי כל כך חשופה, שפרסום בסדר גודל כזה מפחיד אותי יותר ממלחמת עולם.
כן. ברור. החלום שלי הוא שהמילים שכתבתי יקבלו מנגינה שונה מזו שהתנגנה אצלי בלב.
לגיל ארבע, להגיד לתינוקת הקופצנית שהייתי, שהיא לא לבד והכל טוב ואם היא לא תבין את זה עכשיו, בהמשך יהיה לה מאוד קשה.
שי שטרן. חכם, שנון ואיש נהדר בעיני. כשהייתי יותר צעירה קראתי את הספר "מיקי אני מדברת אליך". נהניתי מכל רגע ואני זוכרת שלמדתי שאפשר לשלב רומן עמוק ודי מורכב לצד קלילות, בדיחות קלות והמון חן.
חנוך לוין. לעד.
חרדה. אמאל'ה, מה יהיה בלידה האמיתית?
אני לומדת ספרות ופילוסופיה, אבל במקצועי אני עיתונאית. הלימודים הם בשביל הנפש, לא לשם הכסף, מה גם שאני מרגישה שהם הופכים אותי לחכמה יותר וטובה יותר בעיסוק היום יומי שלי.
לא יכולה יותר משעתיים. גם בעבודה וגם בתקופת מבחנים, לא יכולה לשבת יותר מידי.
אני רוקדת מודרני ופיוז'ן, רוכבת על האופניים שלי ומתמידה בחדר כושר, כולל שיעורי עיצוב ופילאטיס. פעם שחיתי, אבל היום כבר אין לי סבלנות.
כל שטות שסבתא ממליצה לי עליו ואז אני חייבת להתמיד כדי שיהיה לי מה לומר לה כשתשאל.