יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: כפיר זיו
חושב שכתיבה מצילה ממוות; ביקר בלא מעט איים בודדים; וכשהוא תקוע בכתיבה הוא משחק שחמט. דודו גואטה ("היכונו") עונה לשאלון האישי
"האמן ומרגריטה" של מיכאיל בולגקוב. בפער גדול על כל היתר.
סופשבוע שלם. כי היה דדליין והייתה הרבה עבודה אז בדיעבד הבנתי שזה מה שעשיתי. סבל צרוף ועונג שקשה לתאר. אבל זה היה מקרה נדיר.
נגרות. ואולי עוד כמה דברים שיהפכו אותי להנדימן יותר מוצלח.
רגעים של אופוריה שמתחלפים מהר בהרבה חרדה ובעיקר הבנה שהגיע הזמן לשבת ולהתחיל לכתוב ספר חדש. כתיבה מצילה ממוות.
על איך ייראו החיים במדינת ישראל כשיפרידו את הדת מהמדינה. כשהייתי ילד גדלתי לאור זה שהייתה מעין שאיפה חילונית אמיתית שתהייה חוקה לישראל החופשית והאזרחית, שתעגן את הזכויות והחובות של כלל התושבים לרבות ההפרדה. היום הרעיונות האלה נדמים כרעיונות מעשיים ליישוב הירח.
ממה שאני מכיר הייתי אומר מישל וולבק.
את בנימין נתניהו כמובן. רוצה מאוד לפגוש אותו ושיסביר לי את כל מה שעובר עכשיו על העם. אולי אשתכנע שיש איזה הגיון בגיהינום.
חוזר לשבת שלפני ה-17 באוגוסט 1999. פוגש את אחי הצעיר ומכריח אותו לא לחזור לצבא (כי הוא חזר ובהתקלות עם חיזבאללה הוא, חייל בגולני, נהרג).
אוראניה קבראל, מ"חגיגות התיש" של מריו ורגס יוסה.
למה לא. מיוזיקל זה סקסי.
בטח. הובלתי משלחות רפטינג אל מקומות נידחים וחייתי חודשים רבים בתנאי הישרדות לא פשוטים. אני חושב שאם יציעו לי להצטרף, זה יהיה משחק ילדים מהנה.
בבוקר, אחרי שינה טובה. על הכורסא הנוחה בסלון. ככל שנוקפות השעות אני מאבד את זה לגמרי. בשעות הלילה אני לא מסוגל לחבר שתי מילים עם משמעות. רעיונות טובים או מחשבה על מה שאני כותב יכולים להגיע כל היום. על האופניים בדרך לעבודה זה קלאסי (מזל שסללו שבילי אופניים טובים בעיר, אחרת הייתי נידון להתרסקויות מפוארת עקב חוסר שימת לב למכוניות, אנשים ובעלי חיים משוטטים).
סקס. בטח.
כתיבה. בטח.
מאחל לו הרבה הצלחה ומקווה שאיזה דוד עשיר ישאיר לו כמה גרושים.
חמישים שקלים נראה לי מחיר סבבה לספר.
משחק שחמט. אם אני מפסיד ברצף אני ממילא חושב שאין בי יכולת לעשות כלום, אם אני מתחיל לנצח אני מרגיש שאני חוזר לעשתונותיי. ככל שירבו הנצחונות ככה תגדל בי האמונה שאני יכול להתגבר על התקיעות. וזה כמובן עניין פשטני מדי כי אני יכול לנצח רק כשאני מרוכז ודעתי לא פזורה.
הייתי כבר בהרבה איים בודדים, אז אני חושב שהכוונה למקום שיש בו מזג אוויר טרופי והעונה היא טובה, שהחוף חולי ומזמין, האנשים מעטים אבל מעניינים, אין בו שדה תעופה, ויש בו בר ממש טוב.
התחלתי לקרוא עכשיו את "האחים קרמזוב", וזה ספר ענקי שייקח לי לא מעט זמן לקרוא אותו ולחשוב עליו. אז אם האי הבודד זה בשבוע הבא, זה הספר שאקח.
בטח איזה ארבעה-חמישה. חלק מחכים להמשך עבודה ובחלק לא אגע יותר בחיים. אולי אשלוף איזה דמות ואשתול אותה במקום אחר.
תלוי בעונה ובמצב רוח. אני יכול לשחות, לרוץ, לעשות פילאטיס, לגלוש או לא לעשות כלום במשך תקופה ארוכה.
"תמונות יפואיות" של מנחם תלמי, הספרים של אנטוני ברוור על מלחמת העולם השניה, "רובינזון קרוזו", "מסביב לעולם בשמונים יום".
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה