יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: אלבום פרטי
כותבת קובץ סיפורים קצרים בהמשכים; אוהבת לכתוב בזריחה; ומתרחקת מסביבה שיפוטית. ד"ר עטרה איזקסון (יצירתיות בהוראה) עונה לשאלון האישי
עוגיית המלח של סבתא סולטנה / דן בניה סרי
אחד. מדובר בספר סיפורים קצרים שאני עובדת עליו בהמשכים. ונקרא "רגעים". הוא נכתב בהתאם לסיטואציות שמתרחשות בחיי היום יום ועוסק בעיקר באינטראקציה בין אנשים.
התנ"ך.
איי סיישל או במלדיביים, אפשר גם קרוב - באחד מאיי יוון. העיקר שיהיה ים כחול טורקיז.
מה שעובד בשבילי זה רעיון מיוחד שנולד בעקבות שיחה וסביבה מפרה ותומכת, ומה שלא - זו סביבה עויינת ושיפוטית.
עד 50 ש"ח.
שניהם. הרי מדובר בתשוקה.
כנ"ל.
שעות הבוקר המוקדמות. בזריחה.
לא. מספיקים החיים עצמם. והאתגרים המחכים יום יום מעבר לפינה.
ודאי, רק שלא ניתן. כי כל ספריי הם ספרי עיון, הגות ומחקר.
עם איתמר דיסקין החתיך מספרו של מאיר שלו "אל תספר לאחיך".
לבית הספר היסודי בשנות ה-70, לשיעורי לשון והיסטוריה עם מלכה מיכאל; להשתתפותי במחזמר כוכב נולד שנכתב על ידי סמי מיכאל ברוממה בחיפה.
סטינג.
דוד גרוסמן.
ספר חדש זה כמו לידה. אושר גדול והתרגשות עצומה. הרגע המכונן הוא לשלוף מעטיפת הניילון (בה ארוזים כל העותקים) את הספר ולהריח אותו, לנשום ולהבין שעשיתי עוד משהו חשוב ואולי תרמתי משהו למישהו.
יש לי מקצוע שאני די אוהבת (מרצה באוניברסיטה למוזיקה, חינוך וחינוך מוזיקלי), אבל לאור השאלה, מתלבטת - משחק, ג'אז, ריקוד, לנגן על עוד כלי.
כמעט כלום. אולי קצת הליכות, שחיה בים.
ספרים שכתובים גרוע, שאין עלילת נפש, שהגיבורים לא חיים אלא מתים מבפנים.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
