יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: אלבום פרטי
כותבת קובץ סיפורים קצרים בהמשכים; אוהבת לכתוב בזריחה; ומתרחקת מסביבה שיפוטית. ד"ר עטרה איזקסון (יצירתיות בהוראה) עונה לשאלון האישי
עוגיית המלח של סבתא סולטנה / דן בניה סרי
יש לי מקצוע שאני די אוהבת (מרצה באוניברסיטה למוזיקה, חינוך וחינוך מוזיקלי), אבל לאור השאלה, מתלבטת - משחק, ג'אז, ריקוד, לנגן על עוד כלי.
ספר חדש זה כמו לידה. אושר גדול והתרגשות עצומה. הרגע המכונן הוא לשלוף מעטיפת הניילון (בה ארוזים כל העותקים) את הספר ולהריח אותו, לנשום ולהבין שעשיתי עוד משהו חשוב ואולי תרמתי משהו למישהו.
דוד גרוסמן.
סטינג.
לבית הספר היסודי בשנות ה-70, לשיעורי לשון והיסטוריה עם מלכה מיכאל; להשתתפותי במחזמר כוכב נולד שנכתב על ידי סמי מיכאל ברוממה בחיפה.
עם איתמר דיסקין החתיך מספרו של מאיר שלו "אל תספר לאחיך".
ודאי, רק שלא ניתן. כי כל ספריי הם ספרי עיון, הגות ומחקר.
כמעט כלום. אולי קצת הליכות, שחיה בים.
לא. מספיקים החיים עצמם. והאתגרים המחכים יום יום מעבר לפינה.
כנ"ל.
שניהם. הרי מדובר בתשוקה.
עד 50 ש"ח.
מה שעובד בשבילי זה רעיון מיוחד שנולד בעקבות שיחה וסביבה מפרה ותומכת, ומה שלא - זו סביבה עויינת ושיפוטית.
איי סיישל או במלדיביים, אפשר גם קרוב - באחד מאיי יוון. העיקר שיהיה ים כחול טורקיז.
התנ"ך.
אחד. מדובר בספר סיפורים קצרים שאני עובדת עליו בהמשכים. ונקרא "רגעים". הוא נכתב בהתאם לסיטואציות שמתרחשות בחיי היום יום ועוסק בעיקר באינטראקציה בין אנשים.
שעות הבוקר המוקדמות. בזריחה.
ספרים שכתובים גרוע, שאין עלילת נפש, שהגיבורים לא חיים אלא מתים מבפנים.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
