מלמדת חשיבה חיובית, מתרגשת מכל דבר, ומדווחת שהאורגזמות של הכתיבה נשארות ליותר זמן. שירלי נס-ברלין (בת טובה דייה) עונה לשאלון האישי
יש כל כך הרבה! אם חייבת לבחור, אז אלך על תפילילה של מאיה חנוך ומיכל כהן-חי. בול אני.
שלחתי את עצמי עכשיו להשלים תואר שני ותזה בתוכנית לתרבות באוניברסיטה העברית, ואני כל כך מרוצה. אבל ברשימת החיים האלטרנטיביים שלי הייתי לומדת: מדעי המוח, אנתרופולוגיה, היסטוריה, ספרות עברית, יהדות, גיאוגרפיה ועוד. אפשר פשוט לסמן בשנתון וי על, ובכן, הכל.
מתרגשת. בכלל אני מהמתרגשות מכל דבר. נעים מאוד לחיות ככה.
הדלאי למה. בשביל מנה גדושה של השראה ואופטימיות. ואם הוא עסוק אז סטינג. עם גיטרה.
ליוון העתיקה. בתור פילוסוף. את החשיבה החיובית, שאני מלמדת, אני שואבת מהפילוסופים גם של יוון העתיקה. הייתי רוצה להיות אחד מהם.
סנייפ מהארי פוטר. יש לי הרגשה שהוא טיפוס רומנטי.
זורמת בשיטפון.
הציעו לי כל מיני וסירבתי. הישרדות לא הציעו אז לא הספקתי לסרב. זה הדבר האחרון שאשתתף בו. אני שמה את הגבול בחרקים.
לפנות בוקר. 0400-0500, והכי אוהבת לנסוע לסופי שבוע של כתיבה וכל היום רק לכתוב (ולאכול).
האורגזמות של הכתיבה נשארות ליותר זמן, אז כתיבה, כן.
כתיבה ברור.
אהיה אימו האוהבת. וכך גם אם הוא ייצא כל דבר אחר.
הכי עובד לי לכתוב בכל זאת. הכי לא עובד לי לקום מהשולחן וללכת למקרר.
מי אמר שאני חולמת עליו? אני לא טובה בחרקים. ויש לי הרגשה שיש שם חרקים.
התנ"ך, כי תמיד אפשר לקרוא בו עוד ועוד ולמצוא עניין ונחמה. ונראה לי שאלו שני הדברים שהכי אצטרך על אי בודד. וברזנט. ומצ'טה.
כל עוד אני חיה, אף ספר לא הופסק באמצע. רק נדחה.
12 שעות. אבל קמתי לפיפי.
אני לא מאפשרת לשום דבר לבזבז לי את הזמן. נותנת 100 עמודים, לא הולך? עברנו הלאה.