התחילה לכתוב מותחן וספר נוער, ועזבה אותם באמצע; כשהיא תקועה בכתיבה היא לוקחת פסק זמן; והיא הכי אוהבת לכתוב מול קרני השמש בחוף הים. סיגל פישביין (לפני שהידיים התחילו לרעוד) עונה לשאלון האישי
יש המון ספרים טובים, אבל יש אחד שמלווה אותי מגיל ההתבגרות וזה הספר שמבחינתי הכי השפיע עלי ואפילו על הכתיבה שלי. הספר גיא אוני של שולמית לפיד.
ספרות. מקצוע כבר יש לי, אני סמנכ"לית בשוק ההון.
אופוריה חרדתית. זה מרגש ברמות שכל הגוף מתחדד ויש הקלה מטורפת, אבל הלחץ והחשש מהאופן שבו הוא יתקבל, האם יאהבו אותו והאם יצליח, מאפיל על ההתרגשות.
בתור מי שקוראת כמעט את כל הסגנונות - מתח, רומן היסטורי, פנטזיה, ספרות מקור ומתורגמת – לא מצליחה לחשוב על הסופר.ת האחד/אחת .
התשובה האינטואיטיבית שלי היא לחשוב על אישה חזקה, אבל האמת שכרגע הייתי רוצה לפגוש את טראמפ כדי להאמין שבאמת יש בן אדם כזה. הוא נראה לי לא מציאותי.
מפחידה אותי המחשבה להיות אישה בעבר הרחוק ולכן הייתי חוזרת לשנות השמונים. נראה לי שהיה אז יותר שמח ופשוט.
ג'יימס פרייז'ר מהספר נוכרייה של דיאנה גבלדון.
ברור! אחת התגובות שחוזרת על עצמה של קוראים שקראו את הספר "לפני שהידיים התחילו לרעוד" היא שהספר הזה חייב להיות על המסך. הלוואי ויהיה מי שירים את הכפפה, בכל פלטפורמה אפשרית.
ממש לא.
בשעות הבוקר , בחוף הים, בית קפה או כל מקום מול קרני שמש נעימה. כמובן שזה הרצוי, אבל המצוי הוא בדרך כלל בסופי שבוע בפינת האוכל בבית.
סקס טוב.
כתיבה.
אהיה הכי גאה בעולם.
70 ₪. ההשקעה של סופר בספר שהוא כתב היא בלתי נגמרת. אני לא מתייחסת רק לעלות הכלכלית, אלא לשעות הבלתי נגמרות, להתלבטויות, לנשמה שהסופר משאיר בתוך דפי הספר. אני חושבת שזה המחיר המינימלי, אבל לצערי זה לא המצב.
מה שעובד בשבילי בדרך כלל זו הפוגה. לקחת פסק זמן מהכתיבה או לעבור לכתוב פרק חדש בספר. קריאה הרבה פעמים מציפה אצלי רעיונות חדשים לגבי הספרים שאני כותבת. מה שלא עובד לי זה לנסות בכוח.
לא בדיוק אי, אבל קוסטה ריקה - זה החלום.
אחד הספרים של מירב הלפרין. אם כבר להיות לבד על אי בודד, אז לפחות שיהיה מצחיק.
שניים. ספר מתח וספר נוער. אולי עוד אחזור אליהם מתישהו.
יום שלם בהפסקות קצרות. בלי הפסקות - כמה שעות.
מקפידה לעשות כבר הרבה שנים. אני מתאמנת אימוני כוח, פילטיס, הליכות. משתדלת לפחות 3 פעמים בשבוע. מ