יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: צילום יחצ
לא לוקח ספר לאי בודד, לא נתקע בכתיבה, לא הולך להישרדות וזועם על מבנה ההפצה בשוק הספרים. ניר ברלב ("צפצפה כסופה") משיב בשלילה לשאלון האישי
יש המון ספרים הכי טובים שלא אני כתבתי. קצת עוול לנקוב בשמות של כמה מהם ולא ברבים אחרים נפלאים מתוך אלו שקראתי. אבל אם תסובבו לי את היד לאחור ותכריחו אותי לצעוק שמות של שלושה ארבעה שהשאירו אותי מטולטל ושאחרי שקראתי מחצית שלהם התחלתי להאט כדי שלא יסתיימו לי, אבחר ב"רומן רוסי" של מאיר שלו, "אישה בורחת מבשורה" של גרוסמן, "הכלה המשחררת" של א.ב. יהושוע, "קפקא על החוף" של מורקמי ו"סולאר" של איאן מקיואן.
חושב על זה מידי פעם.
למקצוע אני לא דואג. ללמוד – לא משהו רשמי כתואר באקדמיה, אבל במגוון נושאים ובכל מיני דרכים שיעניינו אותי באותה תקופה.
כשהספר היחיד שכתבתי הגיע לסגירה של הטקסט והעטיפה, הייתי נרגש, גאה בהישג. אחר כך, כשלמדתי את השוק, את מסלול ההפצה ברשתות, את מה שנדרש לעשות כדי לקדם הפצה דיגיטלית, השמחה מההישג נמהלה ברוגז.
איך אני יכול לדעת, אם לא קראתי את כל הספרים בעולם?
אין לי מושג. אני בטוח שאני לא מכיר מספיק סופרים כדי לשפוט.
הייתי בוחר בבת הזוג שלי. איתה אני הכי רוצה להיות.
הייתי רוצה דווקא להתקדם 50 שנה לעתיד, אם זה אפשרי. לראות איך נראה העולם, איך מרגישים הילדים והנכדים שלי.
בטח.
עם הפסקות קפה, אוכל והתמתחויות – כשמונה שעות.
לא.
סקס טוב כמובן. אחריו יהיה זמן לארוחה טובה ואחריה מספיק זמן לכתוב.
ארוחה טובה, עדיף לא לבד. מדברים, נהנים, צוחקים. אחרי הארוחה יהיה מספיק זמן לכתוב.
אהיה מאושר אם אדע שהוא מאושר מזה.
כקונה – הייתי שמח לקנות ספרים בסכומים של בין 40 ל-60 ₪. מה שיותר חשוב, לדעתי, זה כמה מתוך הסכום שנמכר בו הספר, מגיע בסוף למי שכתב את הספר. לצערי, הסתבר לי שעל כל ספר שיימכר בשתי הרשתות הגדולות אצטרך לשלם מכיסי 2-3 ₪. הרשתות גובות 70%, ועליהן יש להוסיף עלויות הפצה ועלויות הדפסה. וזה מבלי להביא בחשבון עלויות הפקה, עריכה ועיצוב.
לא ממש הרגשתי תקוע עד היום. כשאני מגיע למצב בו אני מחפש הרבה זמן את המילים המתאימות למשפט, שיביעו במדויק את התחושה שיש לדמות שכרגע אני כותב עליה, אחרי שאני מנסה משהו, מוחק, מנסה משהו אחר ושוב מוחק, וחוזר חלילה, אבחר כנראה לעזוב את המשפט, לחזור לתחילת הפרק ולהשחיז אותו, או להתחיל פרק חדש, ולחזור אחר כך לנקודה שעזבתי. אני לא מרגיש תקוע במצב הזה, אלא להיפך – נהנה מהמילים שמסתובבות לי במוח.
ממש לא חולם על אי בודד. רוצה להיות קרוב לבת הזוג, לילדים, לנכדים, לאנשים, ואם ארצה להתבודד לכמה שעות או כמה ימים – אמצא מקום קרוב.
מעדיף לקחת דפים ועטים או מחשב נייד, מטען ומערכת פוטווולתאית כדי לכתוב בעצמי ספר.
אף לא אחד.
אין העדפות מיוחדות.
מתוך הספרים שקראתי – כמעט את כולם סיימתי, ורק מעט מאוד מהם החלטתי להפסיק לקרוא אחרי רבע או שליש. את אלו שקראתי עד הסוף, גם אם הייתה לי ביקורת עליהם, תמיד מצאתי בהם דברים חדשים, מסקרנים, ומלמדים. לא מרגיש שמישהו מהם בזבז לי את הזמן.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה