כשהיא תקועה בכתיבה היא קוראת ספרים של אחרים; היא חושבת שהסופר צריך לקבוע את מחיר הספר; והיא מאוד זקוקה לאי בודד. תמרה לילך מזומן ("פצע כוכב") עונה לשאלון האישי
האמת שיש רומן שכבר די מוכן, מצריך עוד קצת עבודה ועריכה. מקווה שאוציא גם אותו בקרוב. וגם ספר ילדים שכבר מוכן די הרבה זמן.
ספר שירה בטוח. בטח כמה וגם את "דרך האומן" של ג'וליה קמרון ו"העולם לא יכול להתקיים בלעדיך" של משה שרון, שמחזק אותי.
כרגע כל חופש נשמע לי כמו אי בודד וזקוקה לכך מאוד.
לא במאמץ - זה אף פעם לא הולך לי. מה שכן - לקרוא טקסטים של מישהו שאני אוהבת מעוררים בי בדרך כלל השראה.
מאוד תלוי איזה ספר. בעיקרון לפי איך שהמחבר לדעתי מתמחר.
הכי מאושרת בעולם.
תלוי למה אני רעבה באותו הרגע ואגב זה יכול ללכת יחד.
כנ"ל.
אין דבר כזה. הכל תלוי במצב הנפש.
לא. הכי לא. בטח לא כשיש לי שני תינוקות בבית וקשה לי להיפרד מהם אפילו ליום.
בדיוק חברה הציעה לי ללכת איתה להצגה שמבוססת על שירי יהודה עמיחי (שאני מאוד אוהבת). אחרי שאהיה שם, אחליט.
וואו. אני חושבת שהייתי חוזרת לגיל 19. לאהבה הראשונה, לשלג בצפת, תקופה קסומה.
הייתי שמחה להיפגש עם חדווה הרכבי, רוני סומק וגם עם אפרת גוש, אביתר בנאי, ברי סחרוף, אהוד בנאי - הבנתם את הכיוון.
קשה לי לענות. יש הרבה טובים.
הכל ביחד.
כתיבה יוצרת בתואר שני, או כל דבר שקשור לכתיבה, מושך אותי שוב.
אני חושבת שכשכתבתי את העבודה הסמינריונית על רחל המשוררת ישבתי שבע שעות רצוף. הייתי בהיי ובהתרגשות מהגילויים אודותיה.
שאלה טובה, שאני עוסקת בה יום יום. מקווה לחזור להתאמן בקרוב.
כשהייתי ילדה קראתי את חלומות מתוקים. לא הייתי מתנגדת לחזור לרגע לכל הרומנטיקה התמימה הזו.