מתכנן ירח דבש בניו זילנד, כותב כשהעולם ישן, וישמח להשתתף באח הגדול. אור שהם ("שמונה דקות") עונה לשאלון האישי
1984/ ג'ורג' אורוול. שיש בו הרבה יותר פסיכולוגיה ופילוסופיה מאשר אנשים נותנים לו קרדיט.
ספר אחד שעסק בבחור צעיר המאובחן עם ALS (ניוון שרירים).
כל החיים לפניו/ אמיל אז'אר, קליל וקודר, הומוריסטי ועגום. ספר שאפשר לקרוא מספר רב של פעמים, למרות שאני משתדל שלא (יש יותר מדי ספרים טובים לקרוא). גם "מלכוד 22" של ג'וזף הלר ו"משאלה אחת ימינה" של אשכול נבו על הפרק.
ניו זילנד, יש אי בודד יותר מושלם יותר? אני וזוגתי טסים לשם בקרוב לירח דבש. מבטיח לקחת לשם כמה ספרים, וגם לנסות לכתוב אחד.
הכי עובד לתת הפוגה לטקסט ולחזור אליו לאחר פרק זמן מסוים. בינתיים, אפשר לקרוא, גם בשביל האסקפיזם וגם בשביל ההשראה. פחות עובד – לשבת שעות על גבי שעות על טקסט שמסרב להתקדם.
60 שקל. כך שגם יהיה נגיש לכולם, אבל גם יכבד את הסופר שהשקיע בו מספר בלתי נדלה של שעות/ ימים/ שנים.
אני אהיה מאושר. מעבר לגאווה האישית, חשוב שתמיד יהיה על מה לדבר בארוחות. זה תקף אגב גם לילד.
מזון הוא אחד מתענוגות החיים, אבל כתיבה מביאה סיפוק ברבדים הרבה יותר עמוקים של הנפש.
אין דומה לאורגזמה שבסוף סשן כתיבה מוצלח, היא מחזיקה הרבה יותר זמן ולא פחות מספקת.
בלילה, בחדר העבודה, כשזה רק אני והטקסט. העולם ישן ואיתו גם הסחות הדעת.
אם זה יגרום אפילו לאדם אחד נוסף לקרוא את הספר אז ברור, אפילו בחינם. אבל אני חושב שהייתי מתאים יותר לתוכנית כמו "האח הגדול" - הייתי נהנה מהאתגר הפסיכולוגי.
זורם? יכול להיות שזה הכיוון. מבטיח לעדכן.
הומברט-הומברט. סתם, אולי תמר מ"מישהו לרוץ איתו" כשהייתי צעיר יותר.
למה לחזור? אני טס קדימה, וכמה שיותר רחוק, לפני שהאנושות השמידה את עצמה. כל כך מסקרן מה עוד האדם ימציא, ויגלה, ויחריב, וכל כך עצוב שלעולם לא נדע.
דוד גרוסמן, הסופר האהוב עליי. אופציות נוספות הן סטיב נאש, שחקן כדורסל ואדם בחסד, וסאטושי נקמוטו, אם הוא עדיין בין החיים.
הרוקי מורקמי. ואני לאו דווקא אוהב את כל כתביו, אבל הוא ללא ספק אחד מהסופרים הייחודיים של ימינו (ובכלל).
תצטרכו לגלות בספרי הבא.
כבר עובד על הספר הבא. בין לבין, מאפשר לעצמי ליהנות מהפרשנויות השונות לספר בתמהיל משתנה של מאניה, דיפרסיה וחרדה.
פסיכולוגיה, פילוסופיה, ספרות וכלכלה. ועוד לא מאוחר.
12 שעות שחלפו ביעף.
כדורסל הוא אהבה גדולה, אבל כשהבריאות לא מאפשרת, תמיד יישארו אופני הכושר וההליכות, עם פודקאסט או המחשבות מתנגנות ברקע.
משתדל להיעזר בהמלצות ולהימנע מספרים שעלולים לבזבז את זמני. המעטים שנופלים בסינון עלולים להינטש במהרה (די נדיר אצלי).