יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: גליה שפרוני
אוהבת לכתוב עם קפה, נטולת כישורי הישרדות, וכשהיא תקועה בכתיבה היא יוצאת לריטריט מדיטציה. ענבר שפרוני ("אם כל זה ממש") עונה לשאלון האישי
יש המון ספרים כאלה, ובעיקר המון שירים כאלה. אבל אם צריכה לבחור אחד, אלך על קלאסיקה - 'מיכאל שלי', של עמוס עוז - בגלל השפה הפיוטית והניגון המיוחד שלה. בגלל הדמות של חנה גונן ובגלל שקראתי אותו ברגע מכונן בחיי, בגיל שספרים נספגים עדיין בתוך ה DNA הנפשי.
כתיבה היא לא העיסוק המרכזי שלי. אני פסיכותרפיסטית ומטפלת בקליניקה פרטית - הייתי ממשיכה ללמוד עוד ועוד קורסים בטיפול.
זה קורה לי עכשיו בפעם הראשונה, ואני בעיקר מבולבלת. צריכה עוד זמן לעכל.
בהיותי חלק ממשפחה מורכבת - גם כילדה וגם כמבוגרת - אני חושבת שאין מספיק כתיבה - גם תיאורטית וגם אמנותית - על הקשר המורכב בין ילד ובין בן/ בת הזוג של ההורה.
לא מספיק מבינה בפרוזה עכשווית. יש כל כך הרבה כותבים נהדרים - קשה לבחור אחד.
ניק קייב.
שאלה קשה. אולי למצרים העתיקה. יש לי תחושה שהם ידעו הרבה סודות שם.
בכיף. אבל בתאטרון פרינג'.
אין לי את הכישורים האלה.
אין מקום וזמן קבועים, אבל אני בדרך כלל כותבת עם קפה.
סקס טוב, אם אפשר לכתוב עליו אחר כך.
כתיבה.
אני אשמח, אבל אייעץ לו למצוא מקור פרנסה.
זה תלוי בהרבה דברים שלא בכולם אני מבינה. מניחה ש-60-80 שקל זה מחיר הוגן וראוי.
עובד לי - לקרוא שירה (או פרוזה לירית), להשתתף בסדנת כתיבה, לצאת לרטריט מדיטציה, לעבור על מחברות ישנות שלי, לשחרר ולהאמין שמתישהו זה יגיע. לא עובד לי - כל שאר הדברים.
אין לי חלומות על אי בודד. אני אוהבת א-נשים. אבל לא אכפת לי לקפוץ מדי פעם לאיזה אי יווני לחופשת כתיבה.
בלי שום ספק את 'השמים שבתוכי'/ אתי הילסום.
קרה לי עם לא מעט שירים, אבל לא עם ספרים.
לא חושבת שיותר משלוש שעות. שירה זה ריצה למרחקים קצרים, ועבורי - טוב שכך.
אני לא קוראת ספרים שמבזבזים לי את הזמן, בשביל זה יש פייסבוק.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה