האי הבודד שלה נמצא באיסלנד, בחלומה ספרים אינם נמכרים אלא עוברים מיד ליד, וכתיבה היא הייעוד שלה בחיים. תמרה אבנר ("דרוש נס") עונה לשאלון האישי
ובחלומי, ובחלומי ספרים טובים לא יימכרו בחנויות ספרים, הם יעברו מיד ליד בחיוך, והסופרים יתוגמלו בשלל ביקורות מלהיבות, במילים חמות ובהשקות רבות משתתפים של אוהבי ספר. הסופרים, כמו שאר האומנים, ימצאו פרנסתם מן הממסד, שיתגמל אותם ביד רחבה ויעריך את התשורות התרבותיות הניתנות חינם אין כסף לכלל האזרחים.
עוגת פרג. ופאי לימון, כשהמצב קשה וההשראה שלי ממאנת להגיע עד שלא יוגש לה הפיתוי האולטימטיבי.
למה בערך? בדיוק-בדיוק באיסלנד. ארץ האש והקרח, הקשת במפל, הרעש והדממה, שם מפציע הזוהר הצפוני בלילות בלי ירח, שם הגייזרים מבעבעים בשממה. אדמה מכשפת בארץ קסומה.
"חירות" של יונתן פרנזון. "חמור" של סמי ברדוגו. "מוקס נוקס" של שמעון אדף. את שלושתם לא הצלחתי לצלוח, ונראה לי שההפסד כולו שלי.
אחד. כיוון שחלקו מתרחש בהודו וכיוון שאני סובלת מחרדת הודו, התחקיר מתעכב. אבל גם יומו יגיע.
זמן? אני ציפור לילה. שעות הבוקר מבוזבזות על התנעה לקראת ערב. ובכל מקרה, דד-ליינים עובדים עלי מעולה. לולא הפעלתי על עצמי מכבש זמנים (דמיוני או אמיתי), כנראה שלעולם לא הייתי מוציאה דבר לאור. מקום? בכל מקום ובכל מצב (והעיקר שתהיה לצידי במצב היכון עוגת פרג.
"הקומיקס של ימינו", דהיינו, רילס ופוסטים במדיה החברתית. מכורה קשות, אפילו לא מנסה להיגמל. ועדיין, תירוץ מצוין כשאני נשאלת: "נו, למה את לא מתיישבת כבר לכתוב את הספר הבא?"
"המדריך למצית בתי הכותבים בניו אינגלנד" של ברוק קלארק – מסעיר, מקורי ושנון. ואם יש גם מקום שני – "הדוח של ברודק" של פיליפ קלודל, מאותן הסיבות, נוסף להיותו מכמיר לב באופן יוצא דופן.
שאלה מהעולם הישן שעבר זמנו ובטל קורבנו. הספק טוב לא נמדד בשעות, כפי שאיכות לא נמדדת במשקל. באותה המידה יש להוציא מחוץ לחוק מקומות עבודה שמציבים שעון נוכחות בכניסה וביציאה. למען השם, איך אפשר לעודד ליצירתיות ולמוטיבציה כששעון הזמן יושב ומתקתק למישהו על הראש?!
"אבל מה עם מקצוע?" שאלו אותי ההורים שלי כששלחו אותי ללמוד משפטים, כיוון שהייתי טובה במילים. לשון אחר: לא נופלת שוב לפח הזה אחרי יותר מעשרים שנה שבהן הייתי עורכת דין, תודה.
כשהספר האחרון שלי, "דרוש נס", ראה אור, מיד טסתי לדרום אפריקה. אסקפיסטית לתפארת. עכשיו שחזרתי, אני מוצאת את עצמי עונה על כל מיני שאלונים, בחרדה מ"מה יגידו". ובכל זאת, כשהייתי בבית הדפוס בזמן שהספר בא לעולם – הייתי במצב אופורי על מלא. בקיצור: ד. כל התשובות נכונות.
על הדברים שאיש איננו רוצה לשמוע, וחבל.
שאלה קצת טריקית, בהתחשב בזה שכל כך הרבה סופרים ומשוררים נפרדו מאתנו לאחרונה. אורית אילן, זוכת פרס ספיר האחרון, היא סופרת ישראלית נהדרת. מקורית, עמוקה, יצירתית ויודעת כיצד לטוות עלילה כבמלאכת מחשבת. ובעולם? כיוון שגם טוני מוריסון נפטרה לא מזמן, נשארתי עם הסופר הדרום אפריקאי ג'.מ. קוטזי, שספרו "חייו וזמניו של מיכאל ק." הוא מופת בעיניי, ועם הסופר האיטלקי ארי דה לוקה, שספרו "לא עכשיו, לא כאן" היה השראה לכתיבת ספרי "התנתקויות". שייבדלו כולם לחיים ארוכים.
פעם הייתי כנראה עונה אופרה ווינפרי. היום אני מבינה שגם היא מוברגת היטב במערכת, וכיוון שיש לי נטיות אנרכיסטיות, הבחירה שלי היא באחד מל"ו צדיקים החי בינינו, בצנעה, באופן ובדרך הנכונה לכל בני האנוש.
במכונת זמן אפשר גם לנסוע קדימה, לא? חמש שנים מהיום, כדי להוכיח לכל מי שהטיל ספק שכך וכך אכן יקרה, כפי שחזיתי, ואוכל לנפנף באצבע המורה ולהגיד: אמרתי לכם!
מה זאת אומרת? במחזמר "אנני" כבר מופיע שיר עליי - Tomorrow , Tomorrow, I love you, Tamara!" ו... כן. הספר "שקרים מהבוידעם" ממש בנוי לזה. סליחה רגע, אנדרו לויד וובר על הקו.
יוגה, פילאטיס. כל סוג של הפעלת הגוף שלא שוכחת ששוכנת בו גם נפש.
אם מובטח לי שכל הצופים בתוכנית מחויבים לקרוא את כל חמשת הספרים שלי – גם בחינם. כיוון שיש להניח שזה לא יקרה, אני מעדיפה להישאר בבית ולצפות באינטראקציות החברתיות המהונדסות מהספה.
כאמור, יום שבו אני כותבת, הוא יום שבו מילאתי את הייעוד שלי בחיים. עם זאת, מחקרים רפואיים מוכיחים שסקס טוב בריא יותר לכלי הדם וללב.
יום שבו אני כותבת, הוא יום שבו מילאתי את הייעוד שלי בחיים. קצת קשה לי לומר אותו הדבר לגבי ארוחה טובה, אף שהתחרות קרובה למדי.
בלחץ. אם אחד הילדים שלי יהיה סופר, יש להניח שגם יקרא את הספרים שלי. עד כה ילדיי לא קראו אף אחד מהם, וכנראה עשו בשכל. אחרי הכול, הסודות הכמוסים ביותר, החלומות הפרועים ביותר, המחשבות האסורות ביותר של האמא שלהם מרוחים, פרושי קרביים וחסרי בושה, על דפיהם.