יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: גיל נחושתן
יש לה כמה ספרים שהיא התחילה לכתוב והדחיקה; כשהיא תקועה בכתיבה היא לוגמת קפה שחור עם הל; וכותבת מול עץ קלמנטינות. אוריין צ'פלין (הסיפור של כרמן) עונה לשאלון האישי
פו הדב של אלן אלכסנדר מילר.
לפחות חמישה... ועוד כמה שהדחקתי...
אם אי, אז אולי אקח את "בעל זבוב", להזכיר לעצמי כמה דברים על אי ובני אדם, ועל אי- הוודאות של אי בודד...
אשמח תמיד לפרשה באי יווני...
קפה שחור עם הל, שוקולד מריר ואגוזי מלך... ככה כל היום... לא עובד לחץ חיצוני, רק התמסרות פנימית שלי.
מחיר מלא, סביב 100 ₪, וזה עדיין פחות מקפה ועוגה בבית קפה...
אהיה הקוראת הראשונה שלו ואדאג לשלם לו משכורת חודשית כדי שיחזיק מעמד...
כתיבה! עם קפה שחור, שוקולד מריר ואגוזי מלך.
אופס... יום ככה יום ככה...
חדר העבודה שלי בגינה, מול עץ קלמנטינות. בתקופות כתיבה, אני יכולה לשבת מסביב לשעון...
בחיים לא. אין סיכוי שאשרוד!
זורמת ושרה כל הדרך לשורה הראשונה בקהל.
טרזן... אתו אפשר לשרוד את הג'ונגל...
אוקטובר 1995, שנה ראשונה שלי כסטודנטית לתקשורת בתל אביב. אנחנו חבורת ילדים חסרי דאגות, חיילים משוחררים, ואז רצח רבין מטלטל אותנו וילדי הנרות נוטעים בנו תקוות... מה ידענו על מה שעוד יבוא בהמשך...
נורית זרחי מעניינת אותי.
מרגרט אטווד, הרוקי מורקמי, דוד גרוסמן.
לעניות דעתי, פחות מידי כותבים על זיקנה, על הצדדים היפים שלה, על חכמת החיים של הגיל הזה.
בספר הראשון הייתי בחרדה, בשני, בכוננות, היום אני מסכימה לעצמי פשוט לשמוח בו ולהתרגש.
אם הייתי צעירה מספיק, לללא היסוס, הייתי הולכת ללמוד רפואה.
6 שעות בלי הפסקת פיפי והמון קפה ושוקולד מריר.
כלל יום, כל יום, באדיקות.
ספרי מתח. אני שומרת אותם לטיסות ארוכות, בימיי שיגרה הם מחכים במזוודה לטיסה הבאה.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
