יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: יח"צ
עוסק במיתוג ושיווק, אבל ישמח ללמוד עליהם עוד; הרעיונות הטובים ביותר באים לו בזמן ריצה; והוא מקווה שהקוראים לא יחשבו שבזבז את זמנם. מורד שטרן ("שובר שוויון") עונה לשאלון האישי
על הכתיבה/ סטיבן קינג
הצלחתי להחזיק מעמד משהו שקרוב לשעתיים וקצת.
ביומיום אני עוסק בעולמות המיתוג והשיווק. הייתי שמח להעמיק עוד יותר וללמוד באחת האוניברסיטאות המובילות בעולם.
מעט חרדה ומעט אופוריה – בעיקר סביב מה יחשבו הקוראים על הספר שלי והאם מי שיקרא אותו לא ירגיש שבזבזתי לו את הזמן.
סטיבן קינג.
נשיא ארה״ב לשעבר, ברק אובמה. לשמוע על איך זה להגיע מילדות קשה במיוחד ולהפוך למנהיג העולם החופשי, ומה רואים מאותה נקודה ייחודית. אובמה עצמו הוא גם סופר והייתי שמח לשמוע על ההיבט הזה בחייו גם כן.
וואו - בטח! זה יכול להיות כל כך משעשע! מיוזיקל על התפתחות מקצועיות, קהילות, מיתוג אישי ונטוורקינג? הייתי שמח לראות מי יעיז להרים את הכפפה המוזרה הזו!
פשוט שם נעליים ויוצא לרוץ. זה חשוב גם מבחינת הבריאות שלנו וגם מבחינת רעיונות ליצירה. הרעיונות הטובים ביותר ששוקפו בספר שלי - עלו לי בזמן ריצה.
לא, אני אעדיף להישאר עם המשפחה שלי. אולי לא אראה מזה אלפי שקלים, אבל זה לא פחות מאתגר.
תלוי. יש רגעים בכתיבה שהם מופלאים ביותר, ואין מקום להשוות לארוחה טובה. לפעמים, הכתיבה יכולה להיות מאתגרת או מתסכלת מאוד, ואז ארוחה טובה או בינונית לגמרי על השולחן.
אהיה מבסוט. למעשה, הילדים שלנו רואים את אשתי ואותי קוראים במהלך השבת, וסיגלו בעצמם את ההרגל לקחת ספר ליד.
לא מצאתי פתרון קסם. אבל מאד נעזרתי בספר ״הרגלים אטומיים״ של ג׳יימס קליר, שטוען שהדרך הטובה ביותר להשיג דברים (למשל, לכתוב ספר) היא באמצעות בניית והתמדה בהרגלים שמוליכים אותנו בכיוון שאנחנו רוצים. ככה הצלחתי, בסופו של דבר, לסיים את הספר שלי.
ליד ניו יורק. ככה שאפשר לעשות סיבוב בעיר התפוח הגדול ולחזור.
ללא ספק - סדרת Dune (חולית) של פרנק הרברט.
בתקופת הצבא כתבתי מעין סיפור מדע בדיוני על נבחרת טניס בין כוכבית, שבדרך למשחק מתרסקת על כוכב-כלא מסוכן וצריכה לשרוד. מעולם לא סיימתי את הספר ולצערי גם אין לי את כתב היד. במחשבה שנייה, אני חושב שכישרון הכתיבה שלי בזמנו היה כל כך בוסרי, שאולי עדיף שכתב היד הזה אבד.
בשעות הערב המאוד מאוחרות, כשיש שקט בבית, על שולחן העץ הגדול שלנו בסלון.
אני כמעט ולא נתקל בספר שמבזבז לי את הזמן. ואם הוא אכן מבזבז לי את הזמן, אני פשוט לא מאפשר את זה. גם אם מדובר בסיפור בדיוני לחלוטין שאין מה לקחת ממנו לעולם האמיתי – אני מאמין שתהליך הקריאה, החשיפה לעלילה, דמיון, דמויות ודיאלוגים יכולה רק לשכלל ולשפר את הכשרונות השונים שלנו: מיכולת התקשורת והביטוי, עד כתיבה ושכנוע.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה