יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: ליה יפה
מתאמנת כל יום, תשמח לדייט עם פיליפ מרלו, וכשיוצא לה ספר חדש היא מרגישה שחרור ושקט פנימי. נילי אסיא ("תיק אודסקי") עונה לשאלון האישי
מה, רק ספר אחד? יש כל כך הרבה. "השינה הגדולה" של ריימונד צ'נדלר, "רוצחים ללא פנים" של הנינג מנקל, ובכלל כל ספריו של מנקל בכיכובו של קורט וולנדר; "המטופלת השקטה" של אלכס מיכאלידס, ואני יכולה להמשיך עוד.
שבע שעות כולל הפסקה לפיפי.
מסלול דו-חוגי, קרימינולוגיה וצ'לו.
שילוב של שחרור ושקט פנימי.
אף אחד לא כותב על מה אף אחד לא כותב.
מרגרט אטווד.
ברונן, בעלי, החצי היותר טוב שלי – למרות שאנחנו חיים תחת אותה קורת גג, אין לנו אפילו שעה ביום לשבת בשקט.
הייתי שוקלת לצאת לארוחת ערב עם פיליפ מרלו, שצ'נדלר כתב עליו: "אתה טיפוס קשוח. מטר שמונים של איש ברזל. שמונים וחמישה קילו בתחתונים אחרי גילוח. שרירים קשים וסנטר לא מזכוכית. אתה מסוגל לחטוף ולהחזיק מעמד".
אם יצליחו לעשות מיוזיקל על רצח של אישה בתוך מזוודה, לגמרי זורמת.
כל יום מתאמנת – או יוגה או אימון פונקציונלי.
אין סיכוי.
למה צריך לבחור כשאפשר גם וגם?
כתיבה. קל.
מאושרת בשבילו שהוא מצא את המקום והעשייה שמביאים לו סיפוק ומשמעות.
כמו כרטיס לסרט.
מה שעובד עבורי זה לדבר על הספר עם אנשים מהתחום – בדרך כלל זה מה שמצליח להוציא את הדמויות שלי מהפלונטר שאליו נקלעו.
כל מקום שיש בו את המשפחה שלי, וויפי, מקלדת ויין אדום.
ספר אחד בחיים לא יספיק, אז אם תוקעים אותי באי בודד, אני קודם כל מוודאת שיש שם וויפי ומורידה את כל הספרים באפליקציית "עברית".
אין כאלה. כל ספר שהתחלתי לכתוב, סיימתי.
מוקדם בבוקר בחדר העבודה.
אין כאלה. אם בחרתי לקרוא ספר, אני לא רואה זאת כבזבוז זמן בהגדרה.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
