יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: יחצ
כותבת בבוקר ועורכת בערב, מתעניינת בתרבויות אקזוטיות וחושבת שהכתיבה פותחת מחסומים. ליאורה איילון ("ליל הינומה" בהוצאת עולם חדש) עונה לשאלון האישי
"אלה תולדות" של אלזה מורנטה.
ארבע שעות.
המון דברים. פילוסופיה, קבלה, חקר מדעי המוח, קליעת סלים.
אופוריה עם סיום הכתיבה. חרדה עם היציאה לאור. יתקבל? יאהבו?
אני חושבת שכותבים על רוב הנושאים. על חלקם פחות, כי הם פחות מושכים קהל. אבל לא היה נושא שחיפשתי ולא מצאתי עליו ספר - אם לא פרוזה, אז שירה.
אולגה טוקרצ'וק. את "ספרי יעקב" קראתי בנשימה עצורה. הפתיחה, על תיאור הערפל שבה, פשוט נפלאה בעיני.
המלכה אליזבת. אמא שלי למדה בקולג' אנגלי בעיר העתיקה בירושלים, ומילדות היא מתייחסת למשפחת המלוכה הבריטית כאילו היו בני משפחה. בילדותי, כשלא אכלנו בסכין ומזלג, נהגה לגעור בנו ולשאול אם ככה נאכל גם אם נוזמן לארוחה אצל המלכה אליזבת. אז הגיע הזמן לבקר אותה.
הייתי חוזרת לשנת 1967, שנה לפני שאבא שלי נפטר. הייתי יושבת ומשוחחת איתו על כל הנושאים שלא הספקתי לשמוע את דעתו ביחס אליהם, שומעת סיפורים על ילדותו, על חייו, על ההחלטות שקיבל. כל הדברים שכילדה לא התעכבתי עליהם.
אולי היתקליף. מאנקת גבהים. לא היתקליף החתול.
לגמרי. ראיתי לא מזמן את האופרה "אימהות" של דוד זבה על נשים בתנ"ך, סיפורי בראשית מנקודת מבטן של הנשים שם. כל כך חזק ועוצמתי. הלוואי שגם לגיבורות שלי היה ניתן קול כזה.
לא חושבת. מעדיפה לעשות דברים שאני מתחברת אליהם.
בשעות המוקדמות של הבוקר, מיד אחרי ההתעוררות. אז עולים הרעיונות הטובים ביותר, ובשעות הערב אני מעבדת אותם לכתיבה מגובשת יותר.
גם וגם.
גם וגם.
אני שמחה בכל מה שהילדים שלי בוחרים לעשות. הכי חשוב שיעשו את מה שהם אוהבים ומרגישים בו שליחות. יקי, בני, הוא במאי של סרטים דוקומנטריים, בתי מיטל גננת וכותבת נפלא, ובני הצעיר אלעד משורר. אני גאה בשלושתם מאוד.
50 ₪
בדרך כלל פשוט לכתוב. לא משנה על מה, לאו דווקא על מה שאני כותבת עכשיו. הכתיבה עצמה פותחת מחסומים.
אני מעדיפה לחיות בחברה ולא באי בודד. אם כבר אשמח להכיר את איי פולינזיה. המקום מסקרן אותי מילדות, מאז הקריאה ב"מסע קון-טיקי" של תור היירדאל. אבל אני צריכה קודם לבדוק לאיזה אי בדיוק, כי מסתבר ששנים אחר כך ערכה שם צרפת ניסויים גרעיניים.
"תורת עץ הרעל" של ברברה קינגסולבר. חייה של משפחת מיסיונרים בקונגו. משפחה פטריארכלית, והיחס המתנשא של האב כלפי האישה ובנותיו הוא שיקוף של ההתנשאות הקולוניאלית על התרבות האפריקנית - חוסר הבנה והתערבות וכמה נזק כל תורה וכל דוקטרינה בלתי מתפשרת יכולות לגרום. כמי שחיה שנים באפריקה, הנושא של תרבויות שונות מעניין אותי במיוחד. תרגמתי בין היתר את ספרו של וולה שואינקה, חתן פרס נובל, "ילדות באקה", מתוך ניסיון להבין את התרבות של שבט היורובה במערב אפריקה.
אני לא מוותרת בקלות. אם הכיוון הראשון לא מסתדר, אני מוצאת דרך חלופית להעלות את הדברים החשובים לי. חשבתי למשל לכתוב על הבעלים והעורך של "עיתון מיוחד", עיתון צהוב שיצא בסוף שנות השלושים. חשבתי שאמצא בו סיפורים על החיים שמחוץ למיתוסים על תחילת ההתיישבות בארץ. אבל היחס שעולה בעיתון לנשים כל כך משפיל, שזנחתי את הרעיון. החלטתי להתמקד דווקא בסיפורים של נשים וההתאקלמות שלהן בארץ - "גם אנו באנו ארצה".
הליכות. משתדלת לפחות.
אם אני לא אוהבת ספר אני לא ממשיכה לקרוא אותו.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה