כשיוצא לו ספר חדש הוא מתאהב בו כמו מתבגר, כשהוא תקוע בכתיבה הוא נותן לטקסט "לישון", ובעיני עצמו הוא פועל ייצור בבית חרושת למילים. משה פרל ("מסע בשביל הכסף") עונה לשאלון האישי
בעולם התוכן של ספרות עיון, שאני עסוק בו – "רובים, חיידקים ופלדה" של ג'ארד דיימונד.
אף לא אחד!
"שלושה בסירה אחת" של ג'רום ק. ג'רום. משהו צריך להעלות חיוך על פני אם אני באי בודד!
שום בערך, הוא בים האגאי. גם בודד, אבל קל יהיה לבוא לבקר אותי.
לתת לטקסט לישון 24 שעות ואז לחזור אליו. מדהים כמה דברים שלא ראיתי קודם מתגלים פתאום.
סכום שיהלום את החוויה שהוא מעניק לקורא. אם הייתי יכול הייתי מציע לקורא לשלם 5 שקלים ברכישה, ולהשלים בסוף הקריאה את הסכום ששקול לתמורה שקיבל.
מתפלל שהוא נהנה מעיסוקו כמו שאני נהנה ממנו.
אף פעם לא הייתי מאנשי ה"או" אלא מאנשי ה"וגם".
כנ"ל.
אני פועל ייצור בבית חרושת למילים – כותב בבוקר במשרד.
בשניהם אני אגרום רק נזק לנותני החסות. אין מצב.
כן, בטח.
תחילת המאה ה-16. האנושות לומדת להטיל ספק ומתחילה להאמין באמת ביכולות המוח. או-טו-טו הכול יתחיל להשתנות.
כל אחד משלושת ילדיי. אף פעם לא מספיק לי הזמן איתם.
אני חובב ספרי עיון, אז בשבילי היום זה ג'ארד דיימונד.
על זה שמערכות החינוך חייבות לגרום לילדים לפתח הרגלי קריאה ויכולות כתיבה.
התאהבות טינאייג'רית בחפץ מנייר.
היסטוריה!
10 שעות.
כל יום, בכיף גדול.
אין דבר כזה, בזבוז זמן, כשמדובר בספרים.