כותבת וקוראת בלילה, משחקת כדורסל ותשמח ללמוד איך לא להרוג עציצים. אלה מאיר שמואלי ("כאילו אין אהבה בעולם") עונה לשאלון האישי
"ימי הנטישה" של אלנה פרנטה
אחד. והלוואי שאצליח לחזור אליו, כי אני אוהבת את ההתחלה שלו.
"איזון עדין" של רוהינטון מיסטרי - ספר מצוין ושמן שלא יגמר לי מהר ושיוכלו להיות לו עוד שימושים, כמו כרית, דפים למדורה וכאלה.
איפה שאני לא צריכה לבשל, לנקות, לכבס ולקום מוקדם (אולי הוא נמצא בפנסיה).
למלא שלושה דפים בשטויות - בכתיבה אינטואיטיבית, זה כמו חימום לשרירי הכתיבה שמפנה ומנטרל את כל הקולות השליליים והביקורתיים בתוכי.
יש לי יחסים מורכבים עם ספרים מודפסים. מצד אחד אני קונה, משאילה ואפילו אוספת מהרחוב, ומצד שני הם הולכים ומצטברים ותופסים מקום שאין לי בבית ואז אני מחפשת להם בית אחר או מניחה אותם באישון לילה על מפתן הספרייה הציבורית. במחסנים של המפיץ ראיתי ערמות של ספרים (עדיין לא שלי תודה לאל) שחוזרים מחנויות (יותר ממה שיוצא להפצה) ואז צריך לחשוב מה לעשות איתם ובמקרה הרע הם נשלחים לגריסה. לא סתם הספרות עוברת דיגיטציה. בקורונה קראתי ספרים דיגיטליים והאזנתי לשמע והתרגלתי. אני לא רוצה לירות לעצמי ברגל, כי הלוואי שכל המהדורה המודפסת של הספר שלי תימכר, אבל אין ספק שעידן הדפוס חולף מהעולם ואיתו גם הספרים שימכרו בחנויות הפיזיות.
אופתע מאוד וגם אכחיש כל קשר לטענות שהוא יטען לגבי בספר שלו.
כתיבה
כתיבה על סקס טוב
בלילה כשכולם ישנים עם הלפטופ על הספה בסלון.
משלמים בסוף או בהתחלה? כי אני בטוח אודח מהר.
בטח. שירי מימון יכולה לשיר את הדמות של נילי מצוין.
מממ.... אני לא טיפוס של רומנים, צריך בשביל זה יותר מדי אנרגיה. אולי סטוץ, עם הבלש הארי הולה של יו נסבו, בכלל דמות הבלש הגברי המוסרי אבל הפגום שמציל עלמות במצוקה היא תמיד סקסית בעיניי.
ל-1993, לפגוש אותי בת 16 ולהגיד לעצמי לא לדאוג, שבסוף ייצא ממני משהו.
בכל אחת מהחברות שלי.
אלנה פרנטה.
לא מספיק על נערות במצוקה ועל הנשים בשוליים. הלוואי שקולן היה נשמע יותר.
אופוריה וחרדה לסירוגין
גננות, אני חייבת ללמוד איך לא להרוג עציצים וירוק בעיניים תמיד עושה לי טוב.
יומיים באטרף. כשכתבתי את הפרק האחרון בספר.
אני משתדלת לרכב באופניים לעבודה. פעם בשבוע אני מתאמנת בכדורסל ומצליחה להתמיד בזה רק כי הכדורים והמפתח לאולם נמצאים אצלי .
אין כאלה. לא אמשיך לקרוא ספר שלא התחברתי אליו אחרי עשרה עמודים. מה שכן, ספר שנכנסתי אליו אני אקרא כל הלילה עד שאסיים ולמחרת אצטער- גם על זה שהוא נגמר וגם על שעות השינה האבודות.