יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: אייל קפלינסקי
כותבת וקוראת בלילה, משחקת כדורסל ותשמח ללמוד איך לא להרוג עציצים. אלה מאיר שמואלי ("כאילו אין אהבה בעולם") עונה לשאלון האישי
"ימי הנטישה" של אלנה פרנטה
יומיים באטרף. כשכתבתי את הפרק האחרון בספר.
גננות, אני חייבת ללמוד איך לא להרוג עציצים וירוק בעיניים תמיד עושה לי טוב.
אופוריה וחרדה לסירוגין
לא מספיק על נערות במצוקה ועל הנשים בשוליים. הלוואי שקולן היה נשמע יותר.
אלנה פרנטה.
בכל אחת מהחברות שלי.
ל-1993, לפגוש אותי בת 16 ולהגיד לעצמי לא לדאוג, שבסוף ייצא ממני משהו.
מממ.... אני לא טיפוס של רומנים, צריך בשביל זה יותר מדי אנרגיה. אולי סטוץ, עם הבלש הארי הולה של יו נסבו, בכלל דמות הבלש הגברי המוסרי אבל הפגום שמציל עלמות במצוקה היא תמיד סקסית בעיניי.
בטח. שירי מימון יכולה לשיר את הדמות של נילי מצוין.
משלמים בסוף או בהתחלה? כי אני בטוח אודח מהר.
בלילה כשכולם ישנים עם הלפטופ על הספה בסלון.
כתיבה על סקס טוב
כתיבה
אופתע מאוד וגם אכחיש כל קשר לטענות שהוא יטען לגבי בספר שלו.
יש לי יחסים מורכבים עם ספרים מודפסים. מצד אחד אני קונה, משאילה ואפילו אוספת מהרחוב, ומצד שני הם הולכים ומצטברים ותופסים מקום שאין לי בבית ואז אני מחפשת להם בית אחר או מניחה אותם באישון לילה על מפתן הספרייה הציבורית. במחסנים של המפיץ ראיתי ערמות של ספרים (עדיין לא שלי תודה לאל) שחוזרים מחנויות (יותר ממה שיוצא להפצה) ואז צריך לחשוב מה לעשות איתם ובמקרה הרע הם נשלחים לגריסה. לא סתם הספרות עוברת דיגיטציה. בקורונה קראתי ספרים דיגיטליים והאזנתי לשמע והתרגלתי. אני לא רוצה לירות לעצמי ברגל, כי הלוואי שכל המהדורה המודפסת של הספר שלי תימכר, אבל אין ספק שעידן הדפוס חולף מהעולם ואיתו גם הספרים שימכרו בחנויות הפיזיות.
למלא שלושה דפים בשטויות - בכתיבה אינטואיטיבית, זה כמו חימום לשרירי הכתיבה שמפנה ומנטרל את כל הקולות השליליים והביקורתיים בתוכי.
איפה שאני לא צריכה לבשל, לנקות, לכבס ולקום מוקדם (אולי הוא נמצא בפנסיה).
"איזון עדין" של רוהינטון מיסטרי - ספר מצוין ושמן שלא יגמר לי מהר ושיוכלו להיות לו עוד שימושים, כמו כרית, דפים למדורה וכאלה.
אחד. והלוואי שאצליח לחזור אליו, כי אני אוהבת את ההתחלה שלו.
אני משתדלת לרכב באופניים לעבודה. פעם בשבוע אני מתאמנת בכדורסל ומצליחה להתמיד בזה רק כי הכדורים והמפתח לאולם נמצאים אצלי .
אין כאלה. לא אמשיך לקרוא ספר שלא התחברתי אליו אחרי עשרה עמודים. מה שכן, ספר שנכנסתי אליו אני אקרא כל הלילה עד שאסיים ולמחרת אצטער- גם על זה שהוא נגמר וגם על שעות השינה האבודות.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה