כשהיא תקועה בכתיבה היא מחכה, אבל לא יותר מדי; כשספרה יצא לאור היא חשה שילוב של חרדה וקהות חושים; והיא תשמח אם יהפכו אותו לאופרה. עינת בדי ("חג המכשפה", כתר) עונה לשאלון האישי
הסיפור, 'כל מה שנהרס, כל מה שנשרף' מאת וולס טאוור.
זה לא קרה לי.
ספר שמכיל מודעות דרושים מעיתונים ישנים ואת התנ"ך, אם ניתן לאפשר לי את שניהם זה יהיה נהדר, תודה.
כל כך הספיק לי הבידוד שאני לא רוצה לחשוב על איים בודדים, סר חינם.
עובד – לחכות. לא עובד – לחכות יותר מידי.
בברים באיטליה יש אפשרות לקנות קפה אחד לעצמך ולשלם על קפה נוסף, עתידי, עבור פלונית או פלוני שבדיוק צריכים שיזמינו אותם. להבדיל, אולי אפשר לעשות כך גם עם ספרים.
אקרא את מה שיכתוב באדיקות.
ארוחה.
סקס.
קמה בשש בבוקר וכותבת עד 11, ליד השולחן שלי, בחדר אטום לרעש שאין בו אינטרנט. סתם, הלוואי, זו השאיפה.
לא.
אפשר לאופרה? נראה לי שלפחות אחת מהדמויות ב"חג המכשפה" הייתה מעדיפה את זה.
מה השאלה? ל- 1955. כדי לוודא שג'ורג מקפליי ולוריין ביינס יפגשו ויתאהבו.
קשה לי לפגוש אנשים שאני לא מכירה ולכן קשה לי לדמיין מפגש כזה.
כנראה שבעולם שלי, ג'ורג' סונדרס.
מתוך הניסיון היחיד, חרדה וקהות חושים. למרות שנדמה שהם מבטלים זה את זה, הם לא.
קוסמטיקאית.
שש, וכתבתי משהו נורא.
חושבת על זה המון.
ספרי הילדים שהבן שלי אהב והקראתי לו אלפי פעמים.