חושב שלא כותבים מספיק על סקס, ישמח לפגוש את עצמו מבעד למסכת השקרים, וכשהוא תקוע בכתיבה הוא "הופך את היממה". יאיר אגמון ("ספר האקסיות") עונה לשאלון האישי
החלקיקים האלמנטריים / מישל וולבק. זה ספר שפשוט הזיז בי משהו. משהו זז בי בזכותו, ומאז ועד היום המשהו הזה לא חזר למקום.
מעט מאוד. אבל יש לי המון המון המון תסריטים שנתקעו.
הלו אנחנו ב-2021, איך השאלה הזאת עדיין חוקית?
יש וילות צמודות קרקע בשכונת יהודה מכבי, הייתי שמח לאי מהסוג הזה בבקשה.
מה שעובד בשבילי זה להפוך את היממה. ללכת לישון בסביבות ארבע-חמש, ולקום בסביבות אחת בצהריים. קצת קשה כשיש ילדים לקחת לגן!
לא יודע, אני לא מבין בזה.
הייתי מתקן את המשפט ל"ילדה", ואם היא תהיה בת אדם כותבת אני אהיה מאושר.
כתיבה על ארוחה טובה.
תקראו את הספר החדש שלי ותבינו שזה לא סותר!
לילה, לא משנה איפה.
כן בבקשה.
כן בבקשה.
2015, לנשום עוד קצת את אבא שלי.
הייתי שמח לפגוש את עצמי מבעד להדחקות ולשקרים
צ'כוב. כל הסופרים הגדולים חיים.
אני חושב שצריך לכתוב יותר על סקס. אני מרגיש שבאופן אירוני, המהפכה הדיגיטלית הפכה אותנו להרבה יותר שמרנים. קשה לנו לדבר או לכתוב על מיניות. זה התפקיד של הספרות בעת הזו.
אני בחרדה מטורפת, ואני נהיה עצבני ובלתי נסבל.
הייתי סטודנט עשר שנים, שחררו אותי.
פפפפפ את הספר השלישי שלי, "יאיר ויהונתן", כתבתי בהתקף מאניה של שבועיים.
פעם בשבוע אני משחק כדורסל עם חברים. אני מגיע לשם כדי להתגושש וללכת מכות. על הפרקט אני מתגלה במלוא עליבותי. זו חוויה מזככת.
הספרים הבאים שלי!