לאי בודד היא תיקח את ספר החיים והמתים הטיבטי, כשהיא תקועה בכתיבה היא קוראת שירה, והגילטי פלז'ר שלה הוא ספרי אגתה כריסטי. אילנה סטרלין ("פנטזיה בארבע ידיים") עונה לשאלון האישי
והיום איננו כלה/ צ'ינגיס אייטמטוב.
כעשר שעות כתיבה במשך שלושה ימים רצופים בקיבוץ יראון, בבית של אילה, חברה אהובה, שברוב נדיבותה נתנה לי אותו כשהייתה בתל אביב.
מאוחר מדי לשלוח אותי לרכוש מקצוע, אבל לשמחתי רכשתי מקצוע והתבססתי בו לפני שפרסמתי ספרים.
פעם בעיקר חרדה. עכשיו הכל יותר רגוע. קצת חרדה, שמחה, אבל לא אופוריה.
מעט מדי נכתב לטעמי על קשיים באימהות בוגרת. בקליניקה שלי זה נושא שעולה הרבה ועם הרבה רגשות אשם ובושה.
בארץ - דוד גרוסמן. בעולם – הרוקי מורקאמי.
יש כמה. אני חושבת שהייתי שמחה לשבת לקפה עם ברק אובמה. הוא איש מרתק בעיניי והדרך שעשה עד לפסגה מעוררת הערכה.
לשנת 1973 להיאחזות הנח"ל. לתום ולאמונה השלמה בצדקת הדרך.
ברור. אני מאוד אוהבת מחזות זמר.
אני אדם ממושמע. צועדת כל יום, מכשיר אליפטי 20 דקות ביום, ומאמנת כושר פרטית פעמיים בשבוע.
קמפיין ל"פוקס".
כנ"ל.
זה לא על אותה סקאלה. לא בר השוואה.
אשמח. אבל ברור שמכתיבת ספרים לא יוכל להתפרנס. גם אני לא מתפרנסת מזה.
אני לא יכולה לנקוב במחיר, אבל חושבת שמבצעים של ספר שני ב-50 אחוז הנחה, זה ממש בסדר.
קריאה בספרי שירה.
אחד מאיי יוון.
ספר החיים והמתים והטיבטי.
אחד. הגיבורה שלי הייתה זונה שנמצאה חסרת הכרה ברחוב. לא הצלחתי להיכנס לדמות הראשית.
בשנים האחרונות אני כותבת הכי טוב בשעות הבוקר. פעם הייתי ציפור לילה. תנאים טובים לכתיבה יכולים להיות מחוץ לבית. בית קפה או נסיעה לכמה ימים לבד. בבית יש הסחות דעת.
ספרי מתח, אגתה כריסטי, למשל. לא מצליחה לעמוד בפיתוי.