יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: מקסים
כתבה את ספרה תוך חודש אחד בלבד, כתבה עוד שלושה שלא תפרסם לעולם, וכשהיא תקועה בכתיבה היא פשוט עולה על מטוס ומתנתקת. רוני שקדי ("נוודים") עונה לשאלון האישי
"התפסן בשדה השיפון" של ג'יי.די סאלינג'ר – רומן התבגרות ריאליסטי שלחלוטין שבה את לבי. החוסר ברציפות ובכרונולוגיה שנבנה לאורך הספר כולו, בצורה שברור שהיא לא אובייקטיבית, יוצר באופן מפתיע משהו שהוא מאוד אותנטי, מעניין ונוגע, שקשה לדעתי להישאר אליו אדישים.
בהתחשב בעובדה שאת הספר "נוודים" כתבתי תוך חודש, אני יכולה לומר רק שהכל תלוי במידת המוטיבציה והקשר האישי שלי לנושא הכתיבה. כשמדובר בכתיבה רגשית שנובעת מתוך פורקן, אני יכולה לשבת גם יום שלם, שעות על גבי שעות.
לשמחתי מסיימת בדיוק תואר משולב בתקשורת ועיתונאות ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. אם את אמא זה מספק, גם אתכם זה יספק.
התרגשות!!! לא ישנה בלילה שבוע לפחות. מתכחשת לחלוטין לעובדה שכולם הולכים לקרוא ספר שמבוסס על חיי, עד שמגיעות השאלות: "תגידי, זה באמת קרה לך? איך לא אמרת כלום?"
אני רוצה לחזור לרגע לילדות ולציין לטובה את מג קאבוט, עליה גדלתי. היא נגעה בי בנימים הדקים ביותר ועד היום אני זוכרת את הנסיכה מיה שמחכה לתשובות מההוצאות לאור, אליהן הגישה את ספרה. ממנה למדתי גם לא לפנות מלכתחילה לאף הוצאה שאינה עצמאית.
אנג'לינה ג'ולי. אישה מדהימה ומעוררת השראה, שבוחרת לתת מעצמה לא מעט לעולם.
איפשהו במהלך 1980, כדי שאוכל להכיר את סבא שלי, זכרונו לברכה, שנפל במלחמת לבנון הראשונה. השמועות אומרות שהוא היה אדם נהדר עם לב מדהים, ויש בי תחושת פספוס קשה ותמידית על כך שלא זכיתי להכיר אותו.
נשמע מעניין. "נוודים" בתור מיוזיקל בהחלט יכול להצטייר כחוויה מיוחדת במינה.
משתדלת לא למכור את עצמי למדע.
בלילה, בחדר, לבד. שקט מוחלט, המחשב ואני.
אפשר גם תוך כדי?
כתיבה בלפטופ לצד קפה ומאפה חם.
נותנת לו שטרות, שיספור.
מאוד תלוי. אני חושבת שכל סופר זכאי להחליט באיזו עלות הוא מעוניין לתמחר את הספר שלו. היום לצערי יש הוזלה משמעותית של ספרים, שלדעתי משליכה על היחס שלנו לעולם הספרות. לדרוש מחיר מלא על ספר חדש זו לא בושה.
להתנתק מהכול. לטוס לבד לגמרי ואז לחזור לארץ, ורק אז לשבת ולכתוב.
הוואי, סביר להניח. זו מילה שתמיד עשתה לי קונוטציה ל-"הווי", אז זה כבר נהדר.
ספר תשחצים. באי בודד אני ארצה להישאב לחוויה של ה"כאן ועכשיו" ולא להיבלע לתוך עלילה סוחפת שתנתק אותי מההווה. ספרים אצלי הם לרוב בריחה מהמציאות, בעוד באי בודד אני כנראה אשאף ליהנות מהרגע.
לפחות 6. חצי מהם גמורים אגב, פשוט לא תקראו אותם לעולם.
אימון בטן של קלואי שמבטיח ריבועים תוך שבועיים, או משהו בסגנון – מכורה קשות כבר מתחילת הקורונה, ופשוט לא מצליחה להרפות.
אצלנו בפולניה אסור לבזבז את הזמן. אולי אקרא איזה ספר מיותר בקבר, בזמן שאנוח.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה