יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: עידן גיל
פעם היא כתבה ביקורת מסעדות, הספורט שלה הוא טיפוס על קירות, וכשיוצא לה ספר חדש היא חשה דיכאון שאחרי לידה. טובית נייזר ("מתי בפעם האחרונה ראית את סבא?") עונה לשאלון האישי
"פיטר פן" של ג'יימס מתיו ברי. הוא נכלל ברשימת הקריאה בתואר הראשון שלי ותפס אותי באופן אחר לגמרי מאשר בילדות. בחופה הקראתי קטע ממנו ונחנקתי מדמעות והתרגשות.
4 שעות. התיישבתי אחרי המקלחות/ השכבות של הילדות ונזכרתי להתרחק מהמסך אחרי חצות.
משפטים, בזכות העיסוק הרב במילים וניסוחים וגם אווירת השואו בזמן המשפט. אין לי ספק שיש גם הרבה מינוסים למקצוע, אז מזל שזו שאלה היפותטית.
בהתבסס על הספר היחיד שהוצאתי עד כה - דיכאון אחרי לידה. במשך שנים הרעיון והדמויות היו שמורים אצלי בראש ופתאום הם יצאו לעולם והשאירו אצלי ריק. תחושה מבלבלת ומורכבת.
החיים הסודיים של הווירוסים. מאמינה שאחרי הקורונה צפוי גל של ספרים בנושא.
ג'. מ קוטזי
ריס וית'רספון. אני עוקבת אחרי הקריירה העסקית המרשימה שלה בשנים האחרונות. בין היתר יש לה מועדון ספרים פעיל שבאמצעותו היא בוחרת ספרים שהיא מעבדת לקולנוע, על פי רוב ספרים עם דמויות נשיות חזקות. נוכל לדבר על הספר Wild של שריל סטרייד ("מסע רגלי לגילוי עצמי") והעיבוד שלו שאהבתי, ואוכל להציג לה את הספר שלי והדמויות הנשיות שבו ומי יודע לאן נתגלגל.
מתישהו בימי הביניים. במהלך הקורונה הבית שלנו הפך יותר ויותר למשק אוטרקי, הוספנו עוד ועוד ירקות שאנחנו מגדלים, אז מאמינה שנשתלב היטב.
ניק קאראווי מ"גטסבי הגדול".
הופה! רעיון נהדר, אני כבר מדמיינת את הכוריאוגרפיה של ההליכונים עם כדורי הטניס. יש לי צוות מוכשר של מוזיקאים מקיבוץ מעברות שיצרו איתי מיזם מוזיקלי לנסיעות באוטו עם ילדים. יהיה כיף להפיק איתם מיוזיקל.
אני מושכת יתושים כמו מגנט, אז לא אעמוד בזה. לעומת זאת, אני יותר טיפוס של "המרוץ למיליון" וזו שאלה ששואלים אותי ואת בן הזוג הרבה, בהיותנו תחרותיים מאוד. מאמינה שהיינו שוקלים את זה, אבל אני אכשיל אותנו באתגר הבאנג'י/ צניחה שבחיים לא אסכים לעשות.
8:00 לפני שמתחילה לנדוד למיילים ושאר עיסוקים או 21:00. המשרד בבית הכי טוב לכתיבה שלי ובתקופת הקורונה השקעתי בו כדי שיהיה נקי מהסחות, אבל משמח ומזמין מילים.
סקס טוב. משחרר כאב ראש ונותן השראה.
כתיבה. אחרי שנים כמבקרת מסעדות מיציתי את החוויה הזאת (כתבתי על אוכל כשגרתי בהונג קונג ואחר כך בטיים אאוט תל אביב).
אהיה הראשונה לקרוא ולהתגאות ביצירות.
אני לויאלית לתמחור של הספר המודפס שלי – 89 שקל.
כשאני תקועה אני עוברת לשיטת המכסות ועושה עם עצמי דיל, להגיע למכסה של 500 מילה ביום. זה יכול להיות טקסט איום או טקסט אסוציאטיבי, שלא קשור לספר שאני עובדת עליו אלא למצב הרוח שלי או לזבוב שלא מצליח לצאת מהחדר, העיקר שיהיו מילים על הנייר הדיגיטלי. אימון של כתיבה רציפה משחרר את התקיעות ומדהים לראות איך המחשבות מסתדרות מעצמן ודברים נפלאים צצים פתאום. להתלונן על התקיעות מעולם לא עזר לי ובכל זאת אני בהחלט נמצאת שם לפעמים.
אפריקה. ירח הדבש שלי ושל בן הזוג היה במזרח אפריקה והתחנה האחרונה היתה מוזמביק. המדינה עצמה קשוחה ממש ולא קל להיות שם תיירים, אבל כשהגענו לחופים ושטנו לאיים הסמוכים, הנוף היה מושלם. בטוחה שיש שם בסביבה איים בודדים ששכחו מהם.
מגדיר צמחי מאכל או משהו פרקטי כזה, שיעזור לשרוד ולאכול את הדברים הנכונים.
יש שלל התחלות של עלילה שמפוזרות בכל מיני מחברות ישנות שלי, גם מגיל 10, אז יש פה הרבה התחלות. הנחתי להן לעת עתה. אני מקווה שאחזור לפחות לחלקן כמו שקרה עם הספר הראשון, שעצרתי את הכתיבה שלו פעמיים.
בולדרינג (טיפוס קירות) וריצה כל שבוע, וטיפוס בטבע פעם בכמה שבועות.
אני די פריקית של יעילות אז משתדלת שזה לא יקרה (בהחלט קורה עם המסך הקטן אבל לא עם ספרים)
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
