יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: ויקי מוצפי
רוצה לחבק את הילדה שהייתה, מאמינה במשמעת עצמית, והרעיונות הכי טובים באים לה בזמן הליכה. אירית אל-מגור ("להביט בראי") עונה לשאלון האישי
"שתהיי לי הסכין" של דוד גרוסמן.
ארבעה.
"אנה קרנינה" של לב טולסטוי. יכולה לקרוא אותו עשרות פעמים.
משמעת עצמית. פשוט לפתוח את המחשב ולהתחיל לכתוב, לא צריך לחכות למוזה, את המוזה יש להביא אל הסלון.
לא יותר ממאה שקלים.
אהיה גאה בו.
כתיבה.
כתיבה.
בשעות הבוקר עד אחר הצהריים בסלון.
לא.
בהחלט.
יאיר, גיבור הספר "שתהיי לי הסכין".
שנות ה-80, כדי לחבק את הילדה שהייתי.
אדי וודר, סולן להקת פרל ג'ם
אני קוראת בעיקר ספרות ישראלית, אז דוד גרוסמן.
נראה לי שהכול כבר נכתב.
אופוריה, פרפרים בבטן, התרגשות עצומה.
תואר שני בפסיכולוגיה.
12 שעות.
אוהבת מאוד. בעיקר אימוני כוח והליכות. הרעיונות הכי טובים לדמויות מחלחלות אלי תמיד בזמן הליכה.
אין כזה דבר. ספר שמבזבז לי את הזמן לא יעניין אותי.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה