כשהיא תקועה בכתיבה היא הולכת ברחוב ומשוחחת עם אנשים שבהם היא נתקלת, ובלילה היא הולכת בפארק ומקשיבה לתנים. מירב שטנצלר ("הנה בא העלעול") עונה לשאלון האישי.
"פשר החלומות" של זיגמונד פרויד.
שבע.
שפה וספרות צרפתית.
מועקה. ושמחה מבצבצת.
לא חושבת שיש נושא שלא נכתב עליו. השאלה איך כותבים.
אוהו, הגדול בעולם. יש כזה? אני מאוד אוהבת את נטליה גינזבורג. היא נפטרה ב-1991 אבל הספרים שלה חיים מאוד. אולי הייתי נפגשת עם נכדתה ליסה גינזבורג, שהיא סופרת בזכות עצמה.
הייתי שמחה להיפגש עם המשוררת לואיז גליק.
מעדיפה נסיעת מבחן אל העתיד.
מפקח המשטרה בספר "ירח מלא" של אנטוניו מוניוס מולינה.
זורמת מאוד.
בטח.
בוקר מוקדם, בבית.
או לה לה.
כ ת י ב ה.
שוטטות ברחובות ושיחה ספונטנית עם מי שאתקל בו בדרך. להתבודד - לא עובד.
טריסטן דה קונה, בדרום האוקיינוס האטלנטי.
"האחים קרמזוב". אולי ככה אצליח לקרוא גם את הכרך השני. וגם את "מדיקן" של אסטריד לינדגרן בשביל מצב הרוח.
אחד. אולי עוד אחזור אליו.
הולכת בקצב של גונדולה בלילה בפארק הירקון, בעיקר כי אני עסוקה בלהקשיב לתנים.
בישול. בסוף מבשלת בלי מתכון – מהראש.