כשהיא תקועה בכתיבה היא הולכת ברחוב ומשוחחת עם אנשים שבהם היא נתקלת, ובלילה היא הולכת בפארק ומקשיבה לתנים. מירב שטנצלר ("הנה בא העלעול") עונה לשאלון האישי.
"פשר החלומות" של זיגמונד פרויד.
אחד. אולי עוד אחזור אליו.
"האחים קרמזוב". אולי ככה אצליח לקרוא גם את הכרך השני. וגם את "מדיקן" של אסטריד לינדגרן בשביל מצב הרוח.
טריסטן דה קונה, בדרום האוקיינוס האטלנטי.
שוטטות ברחובות ושיחה ספונטנית עם מי שאתקל בו בדרך. להתבודד - לא עובד.
כ ת י ב ה.
או לה לה.
בוקר מוקדם, בבית.
בטח.
זורמת מאוד.
מפקח המשטרה בספר "ירח מלא" של אנטוניו מוניוס מולינה.
מעדיפה נסיעת מבחן אל העתיד.
הייתי שמחה להיפגש עם המשוררת לואיז גליק.
אוהו, הגדול בעולם. יש כזה? אני מאוד אוהבת את נטליה גינזבורג. היא נפטרה ב-1991 אבל הספרים שלה חיים מאוד. אולי הייתי נפגשת עם נכדתה ליסה גינזבורג, שהיא סופרת בזכות עצמה.
לא חושבת שיש נושא שלא נכתב עליו. השאלה איך כותבים.
מועקה. ושמחה מבצבצת.
שפה וספרות צרפתית.
שבע.
הולכת בקצב של גונדולה בלילה בפארק הירקון, בעיקר כי אני עסוקה בלהקשיב לתנים.
בישול. בסוף מבשלת בלי מתכון – מהראש.