יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: ריקי רחמן
חדר העבודה שלה הפך לחדר זום לילדים, הדמויות שלה מלוות אותה 24 שעות ביממה, והיא הייתה שמחה לנהל רומן עם גרסה בוגרת של הולדן קולפילד. כנרת רובינשטיין ("העובר והשב") עונה לשאלון האישי
"פעמון הזכוכית' של סילביה פלאת'. הסיבה שאני חושבת שהספר כל כך טוב היא שאני יכולה לקרוא אותו שוב ושוב ובכל פעם להתפעל מחדש מעוצמתו".
"יש לי ספר ילדים שהתחלתי לכתוב מזמן, עשיתי הפסקה של 15 שנה ולאחרונה חזרתי אליו כי סוף-סוף מצאתי דמות נכונה של ילד שתוליך את העלילה".
"אולי את 'הר הקסמים' של תומאס מאן. שם ייגמרו לי התירוצים לא לקרוא אותו".
"הספר החדש שלי 'העובר והשב' מתאר אי מנותק כזה, הממוקם אי שם באוקיינוס האטלנטי ואני לא יכולה להרוס את ההפתעה ולספר יותר. תצטרכו לקרוא".
"כשאני תקועה בכתיבה, אני צריכה להזרים דם למוח ולחלץ עצמות. אני מטיילת ביער מול ביתי בעין כרם ומדמיינת שאני הולכת על שפת הים".
"צריך לעלות מספיק כסף כדי שסופר יקבל תשלום ראוי לעבודתו. לא ייתכן שסופר שעובד שנים על ספר בסוף מקבל רק כמה שקלים על כל עותק. ומצד אחר, ספר לא צריך להיות יקר מדי. הוא צריך לעלות מחיר סביר, שהקהל הרחב יוכל לרכוש אותו, ובד בבד ספרים חדשים צריכים להגיע לכל הספריות בארץ ולהיות נגישים לכולם".
"שולחת אותו מיד לאבא שלי יעקב, שהוא סוכן ביטוח ותיק, כדי שיסביר לו כמה חשוב לבחור במקצוע עם פרנסה, ואם זה לא עוזר אני עוברת לאיומים".
"כתיבה אחרי ארוחה טובה".
"הייתי עונה אותו דבר כמו השאלה הקודמת אבל אחרי סקס אני עייפה בשביל לכתוב".
"אני לגמרי חיית יום ויכולה להתרכז רק בבוקר כשאני רעננה והרעיונות מהחלומות שחלמתי עוד מהבהבים בראשי. המיקום הוא חדר העבודה שלי, שכרגע בצוק העיתים הופקע והפך לחדר זום לשלושה ילדים".
"ברור. אחרי עונה אחת בהישרדות יהיו לי רעיונות לסיפורים עד סוף החיים".
"רק אם אני מככבת בדמות הראשית. בצחוק. מיוזיקל הוא ז'אנר שמשום מה גורם לי למבוכה אדירה בכל פעם שאחת הדמויות פותחת את הפה ופוצחת פתאום בשיר בקולי קולות".
"הייתי מנהלת רומן עם הולדן קולפילד (מ'התפסן בשדה שיפון') לאחר שבגר".
"הייתי חוזרת לשנת 69, לדור הפרחים ואם אפשר אז שינחיתו אותי ישירות בפסטיבל וודסטוק. הסיבה לכך היא האופטימיות והאמונה בתקופה ההיא, שהעולם צועד למקום טוב יותר".
"עם נשיא סין והייתי שואלת אותו כמה שאלות נוקבות".
"אני מאוד אוהבת את אליס מונרו, יש לה יכולת מופלאה ללכוד סיטואציות רגשיות ולתאר תמונת עולם שלמה גם בסיפורים קצרים".
"כותבים פחות על הרגעים המורכבים שיש באימהות והייתי שמחה שיותר אימהות ואבות יכתבו גם על הרגעים השוחקים ועל העצבים החשופים שכרוכים בגידול ילדים".
"ביקשתי גלגל הצלה מהילדים שלי והם החליטו פה אחד על פטריק, מבוב ספוג".
"כשיוצא לי ספר חדש אני עצבנית ומרוגשת, ורוצה לתת לו יד וללוות אותו בעולם הלא פשוט שמחכה לו בחוץ. אני מרגישה מאוד חשופה, תחושה שהפּנים של הנפש יצא בממד מסוים החוצה".
"אולי ביבליותרפיה".
"אני בדרך כלל לא כותבת יותר משעתיים, שלוש. אחר כך מאבדת ריכוז. אבל כשאני כותבת סיפור, אני חיה אותו 24 ביממה, הדמויות מלוות אותי; אני חולמת עליהן בלילה ומנהלת איתן שיחות ביום. גם כשאני לא כותבת פיזית, הסיפור ממשיך להתבשל ולהבשיל בתוכי".
"בימי קורונה טרופים אלו אני עושה שיעורי התעמלות בזום ורואה מולי במסך הרבה זרועות מונפות וגפיים של אנשים שאני לא מכירה".
"אפשר ללמוד הרבה מאוד גם מספרים פחות טובים".
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
