חולם על דרינק עם פ. סקוט פיצג'רלד, כותב כשהילדים ישנים, וכשיוצא לו ספר חדש הוא כבר עובד על הספר הבא. שי אזולאי ("לזארטו") עונה לשאלון האישי
"האדם הבלתי נראה" מאת ראלף אליסון.
היו לי בעבר ימים של שמונה עד עשר שעות כתיבה רצופה (לפני שהיו לי ילדים).
ארכיטקטורה.
אני כבר עובד על הספר הבא.
לא נראה לי שיש נושא שלא נכתב עליו מכל הכיוונים, אבל הייתי רוצה לקרוא ספר על אבהות אמיתית שלא מציג את האבא כאגואיסט מזניח / עריץ מתעלל / ילד מגודל / אידיוט מוחלט.
אישית אני מעדיף סופרים מתים, אבל אני מניח שתומס פינצ'ון ו-ג'. מ. קוטזי מתמודדים על התואר.
הקומיקאי סטיבן קולבר. למה שאני ארצה להתרפס מול איזה גאון ספרותי שיחשוב שאני אידיוט? עדיף לנהל שיחה נעימה עם אדם חביב.
שנות ה-20 בניו יורק, כדי לשתות עם פיצג'רלד (הייתי שמח גם לפגוש את קפקא בפראג או את קאמי וסארטר בפריז, אבל אינני דובר צ'כית או צרפתית).
לועס באנרגטיות.
שיהיה להם בהצלחה.
בבית, בכל שעה שבה הילדים ישנים או לא נמצאים.
כנראה אבין את מה שעבר על ההורים שלי.
פחות חשוב לי כמה הוא עולה, יותר חשוב שהסופרים יקבלו סכום קבוע מהמחיר המקורי שמופיע על הכריכה. חנויות והוצאות רוצות לצאת במבצעים? בשמחה, אבל על חשבונכם, לא על חשבוננו.
עוזר להתרחק מהמחשב, לשוטט, לקרוא, לשחות, לבשל, לעשות מקלחת, לאפות לחם, לגנן. לא עוזר לבהות במסך (בין אם הוא מציג דף ריק או סרטונים ביו-טיוב).
במפרץ ניו יורק – אשוט אליו בסירה בכל בוקר כדי לקרוא ולכתוב, ואשוב לעיר אחר הצהריים כדי לשוטט ולהכין ארוחת ערב לילדים.
"יוליסס" מאת ג'יימס ג'ויס, כי כבר הגיע הזמן שאסיים אותו.
את כל אלה שהתחלתי לכתוב סיימתי, אבל יש כאלה שנותרו בגדר טיוטות ראשונות שאין לי כוונה לשכתב, לערוך, או להוציא לאור. בכל מקרה אני לא מחשיב את הספר כגמור וסופי עד שהוא יוצא לאור.
אני לא מתחייב מראש מבלי לראות חוזה מפורט.
ספרים שהתעקשתי לקרוא עד הסוף למרות שלא נהניתי מהם, מתוך תקווה שאולי ישתפרו או שאוכל ללמוד מהם משהו. לרוב אני מגיע לעמוד האחרון ואומר לעצמי, "כפי שחשדתי, אין פה כלום."