אוהב לכתוב על הבר, שונא ריאליטי וחושב שצריך לשלם הרבה על ספר חדש. רון לוקר ( "הבדיוק") עונה לשאלון האישי
1Q84/ הרוקי מורקאמי.
אף אחד.
זן ואמנות אחזקת האופנוע/ רוברט מ. פירסיג
בדיוק ביוון, באנדרוס, היכן שאני מתכנן שני בתי קיץ חפורים בתוך ההר מול הים.
מצב רוח ירוד וכוס יין. יתכן שזו השפעה מסרטים, שרק כשיש מצב רוח דיכי אתה במוזה של כתיבה, אבל זה עובד.
105 שקל. אנשים צריכים לשלם על מוצרים שהם אוהבים, וחלק מחיבור והערכה למשהו שאתה קונה הוא המחיר – לי איאקוקה אמר את זה לגבי פורד.
לא מתפלא ומוקסם.
כתיבה.
סקס.
במהלך היום בעיקר, על הבר עם אוזניות, יין ומוזיקה טובה. כשיש המון אנשים סביב, זה עוזר שיש לך הפרעת קשב.
חס וחלילה, שונא ריאליטי.
ברור וגם לסרט. אני חושב שהדרך שאני כותב, באופן דסקריפטיבי מאוד, זה מכיוון שאני רואה סרט בראש ואז מוריד אותו למילים.
1928 – המוזיקה, האופנה, המסעדות עם מולים, וויסקי ואורגיות - תקופת התהוללות תאוותית.
לא עולה לי מישהו חי אבל אם מותר מת, אז את יצחק רבין ז"ל, לעשר שעות.
הרוקי מורקאמי.
פיזיקה. אני אוהב מאוד להבין כיצד דברים פועלים, זזים, מתחברים במרחב. הייתי לומד מטאפיזיקה גם.
שש שעות, על הבר ברוטשילד 12.
המון, רץ 8 ק"מ פעמים בשבוע ועושה חדר כושר.