יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: רוני בלחסן - אינפו
יש לה לפחות עשרים ספרים שהתחילה לכתוב בראש, היא מעדיפה טיפת מזל על קילומטר שכל ותשמח לנהל רומן סוער עם אחד הגיבורים שלה. ענבל אלמוזנינו ("מוסר לבן", "מצפון שחור") עונה לשאלון האישי
הייתי רוצה לכתוב את "זיכרונותיה של גיישה" מאת ארתור גולד. יש משהו בסיפור האהבה הזה שנמשך בציפייה ובכמיהה שאפשר רק להתקנא בהן כשהיא סוף־סוף מתגשמת. סופר־רומנטי, מפתה ונוגע.
לפחות עשרים ספרים בראש, ועוד ארבעה שהפסקתי לכתוב בשלבים מתקדמים מסיבות שונות. אחזור אליהם כשיגיע הזמן הנכון להם.
"דואט הנער והנערה" שכתבה פפר וינטרס.
זה שעוד לא גילו אותו.
אם אני תקועה גם אחרי שישבתי שעות מול המסך, אני נכנסת לחדר השינה בכל שעה ביממה, נשכבת על המיטה, מתכסה ומדליקה את המזגן על קירור בעוצמה מקסימלית. בעיניים עצומות, אני מביאה את עצמי אל הדמויות וטוחנת מחשבות. עד שאני לא רואה בעיני רוחי את ההתרחשויות כמו בסרט, אני לא קמה לכתוב.
כיום, כשאני נמצאת בשני כובעים של מו"לית ושל סופרת, זה טריקי. ככותבת אני רוצה להיות מתוגמלת כראוי, ולכן בחודשים הראשונים לצאתו של ספר חדש שלי לא הייתי רוצה שהוא ייכנס למבצעים. כמו"לית ברור לי שכדי לקבל נראות בתצוגות החנויות חייבים לכסח מחירים.
תומכת לגמרי. וכדי שלא ירד לו האוויר, מבהירה לו שבעולם המילים הכתובות לא מספיק קילומטר של שכל, לפעמים טיפה של מזל עדיפה.
ארוחה טובה וכתיבה, שניהם אוכל לנשמה.
סקס טוב חד וחלק. זו גם אחלה השראה לספרים שלי.
פינת האוכל שלי היא המקום היחיד שאני כותבת בו. החלונות הגדולים צופים היישר אל העצים, ברקע אני שומעת ציוצי ציפורים ובתוספת קפה וסיגריה בשעות הבוקר המוקדמות, זה תמיד עובד לי.
הכסף מפתה בהחלט, אבל אני בלי סיגריות ובביקיני? לא יקרה.
מיוזיקל לא יעבוד עם הספרים שלי, אבל ברור זורמת.
אני משוחדת. ג'ייקוב טורס מהספר שלי "בארבע ידיים". הוא חי בראש שלי למעלה משנתיים והתנהל בינינו רומן לוהט. הוא הפנטזיה האולטימטיבית שלי – שילוב מנצח של גבר אלפא קשוח, מבריק, רגיש ואליל בחדר המיטות. מי צריך יותר?
מפחדת לחזור, תמיד בסרטים עם מכונות זמן הם נתקעו שם.
אימא שלי, תמיד יש לה סיפור שהיא מחביאה בשרוול ואני מגלה אותו ומשתגעת. היא ואני בפיג'מה וארוחת בוקר בפינת האוכל בבית ילדותי. מושלם.
אני יכולה לומר שדמותה של הסופרת האנונימית המסקרנת ביותר בעולם כיום היא אלנה פרנטה.
אם קיים נושא שעליו טרם כתבו, עוד יכתבו.
הומלסים. מה שהם רואים אף אחד לא רואה.
כשספר חדש שלי יוצא זאת חגיגה. האופוריה נמשכת לזמן קצר לפני שהחרדה משתלטת עליי ומייד אחרי זה אני רוצה לברוח לאי בודד כדי להימנע מכל מה שמתלווה ליציאתו של ספר לאור.
זה המקצוע שלי, להיות סופרת ומו"לית. כתיבה והוצאת ספרים לאור הן עבורי לחיות את החלום. לא הולכת ללמוד שום דבר אחר בעד שום הון.
השעות עפות להן כשאתה במוזה הנכונה. 16 שעות ברצף זה הכי הרבה שכתבתי.
במקרה הטוב, הליכות בשעות הערב על קו הים. אני עצלנית בכל הקשור לכושר גופני.
מאות ספרים בזבזו לי זמן. כמו"לית שעושה לקטורות להוצאה הרומנטית שבה אני שותפה, אני תמיד במרדף אחרי רב־המכר הבא.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
.jpg)
