יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: אלבום פרטי
את ספרה היא כתבה בהפסקות, לאי בודד היא תיקח את יוליסס וכמה מהרעיונות הטובים באים לה עם האוכל. רינה גרינולד ("החלום והבית") עונה לשאלון האישי
"על חוף צ'יזל" של איאן מקיואן
שניים. אחד באמת הפסקתי ועדיין לא חזרתי אליו. את "החלום והבית" הפסקתי כמה פעמים, כתבתי בכמה גרסאות ולבסוף חזרתי אליו. בתקופה של כמה חודשים הפכתי אותו למה שהוא היום.
"יוליסס" של ג'יימס ג'ויס. ספר שלא קראתי. אולי על אי בודד אצליח להתמודד איתו.
משהו עם דקלים וים ושקט. יש בטח כמה כאלה.
שיחות עם חברות כותבות, התייעצות עם קבוצת הכתיבה שלי, טיול רגלי.
שאלה קשה לבעלת אינטרסים משני הכיוונים.
אשמח מאוד, אבל אייעץ לו למצוא גם מקצוע.
אפשר גם וגם. כמה מהרעיונות הטובים ביותר באים עם האוכל.
ברור שסקס טוב. זה מרומם את הכתיבה.
בבוקר/ צהריים בלפטופ בכל מיני מקומות רכים ומזמינים.
אין סכום בעולם שימשוך אותי להישרדות וי.איי.פי.
זורמת ושמחה, אם כי קשה לי לדמיין את "החלום והבית" כמיוזיקל..
יש כמה גיבורים שמוצאים חן בעיני, אבל מפה ועד רומן רחוקה הדרך.
הייתי חוזרת לשנות העשרים של המאה הקודמת, לתקופת המנדט הבריטי בירושלים. כמובן, שכדי ענות על שאלה כזאת צריך ללכת לספרים, וספר שהרשים אותי לפני שנים ומספר על ירושלים בתקופה ההיא הוא "עיר ימים רבים" של שולמית הראבן.
דוד גרוסמן. סופר מדהים ואחד האנשים החכמים והרגישים בעיני.
קשה לבחור. יש כמה וכמה.
קשה לדמיין משהו חשוב שלא כתבו עליו באלפי שנות כתיבה מתועדת. ומה שלא חשוב, עדיף לא לכתוב עליו.
רגע אחד באופוריה, רגע אחד בחרדה. כשיוצא לי ספר חדש, בהחלט לא ארצה להיות בקריביים, אלא כאן לגמרי ובאופוריה.
רפואה. הכי חשוב בעולם.
בכתיבה עצמה אולי ארבע שעות, בעריכת הטקסט הרבה יותר. 10-12 שעות.
הולכת כל יום כ-45 דקות. לא יכולה בלי זה.
אני אף פעם לא מאפשרת לספרים לבזבז לי את הזמן. מה שלא מוצא חן בעיני אני מפסיקה. וכל ספר שאני מתמידה בו, מן הסתם מוסיף לי משהו.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
