יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: איציק קנטי
קופצת מהכיסא כל עשר דקות במהלך הכתיבה, מתייעצת עם סופרים אחרים כשהיא תקועה והאי הבודד שלה הוא בכלל אי תנועה. דורית שילה ("אחרי הספירה") עונה לשאלון האישי
"כל החיים לפניו" של רומן גארי/ אמיל אז'אר. אני חושבת שכל סופרת קצת מצטערת שלא היא כתבה את מומו, בן המהגרים מרחוב בלוויל שבפריז. קולו של הילד המוסלמי הנטוש, בן לזונה וסרסור שמגדלת אותו מדאם רוזה הזקנה, זונה יהודיה לשעבר ניצולת שואה, הוא אחד מהקולות הכנים, מקמטי לב, כואבים, אוניברסליים ומזוקקים שנכתבו במאה העשרים.
אולי שניים (קיימים להם עדיין עקבות בדיסק הקשיח שלי) ואולי מאה בראש.
מילון אבן שושן השלם.
אי תנועה בלב עיר סואנת כלשהי.
לשוחח עם חברות וחברים סופרות. כשאני מדברת אני מצליחה להתיר פלונטרים.
50 שקל.
אין לי ילדות או ילדים, אבל לו היו לי, הייתי שמחה לו היו כותבים.
לגמרי ארוחה טובה, כדי שיהיה על מה לכתוב.
לגמרי סקס טוב, כדי שיהיה על מה לכתוב.
אני כותבת בהרבה מקומות. עברתי לחיות בגוגל דוקס ולכן נכנסת מכל מכשיר טלפון, טבלט, מחשב, ישר אל הקבצים, בין אם אני בבית, בעבודה, בחדר המתנה, בבית קפה או בבריכה. אבל העונג האמיתי הוא לכתוב בבית, בשעות הקטנות של הלילה, עם כוס יין והרבה סיגריות.
אין מצב. אני לא הולכת לשום מקום שאין בו מקלחת ומזגן.
חולצת את הפקק ונותנת למים לזרום לביוב.
עם שֶרי של קולט.
ל-14 ביולי 1789, ליום נפילת הבסטיליה והיום שמציין את תחילת המהפכה הצרפתית. אני סקרנית לצפות בתכונה עירונית שכזאת, שהצליחה להפיל מצודה שהייתה יותר מאיימת במיתוס מאשר במציאות, ולהיות עדה למאורעות שהשפיעו על כל השנים העומדות לבוא. וגם קצת כדי להוכיח את התיאוריה שלי שהצרפתים היו מאז ומתמיד עצבנים.
טום וייטס בלי היסוס
מרגרט אטווד
בינתיים נראה שכיסינו מרחבים יפים.
נחמה ריבלין
זה ספרי הראשון שאותו כתבתי ולא תרגמתי – חרדה וניתוקים רגשיים לפרקים.
נראה לי שדוקטורט בספרות מכסה את חובותי למערכת החינוך. עכשיו באמת נותר לי להתארגן על מקצוע.
באקדמיה – שעות רבות ברצף. פרוזה – אני קופצת מהכיסא כל עשר דקות.
מתרגלת מחשבות חיוביות
ספרי קומיקס גרועים בצרפתית.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה