יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: ליה יפה | סטודיו 44
יובל אברמוביץ' ("ליידי לייק", "הרשימה") רוצה לחזור לשנות החמישים, להיפגש עם אופרה, לקרוא ספר של נינט טייב ולקצר הליכים בסקס
עם ג'י קיי רולינג. ממניעים מאוד אנוכיים, אגב. האישה מסודרת להמשך חייה וזה היה מאפשר לי להתמסר לכתיבה ללא דאגות פרנסה. הייתי פשוט חי על חשבונה.
מעולם לא גנזתי רעיון, דמות או עמוד. אני משתדל למקסם כל רעיון שיש לי. את הספר הראשון ניסיתי לכתוב בגיל 24. הוא היה מאוד בוסרי ולא מצאתי לו בית. שמרתי אותו במשך שנים וכשכתבתי את "ליידי לייק", הרומן האחרון שלי, וחיפשתי טוויסט מפתיע, נזכרתי בו ופשוט שלפתי משם קטעים שהיו מאוד רלוונטיים.
בעולם אידיאלי, אנשים היו מעריכים את עבודת הכתיבה והיו משלמים על פי זמן העבודה, אבל רוב האנשים לא מכירים את מאחורי הקלעים ומתקשים להפרד מסכום של מאה שקלים לספר. אני בעד מחירים נגישים ומבצעים על מנת לאפשר לכמה שיותר אנשים להיחשף ליצירות ספרותיות. מעבר לכך שמכירה בכמויות תכניס לבסוף יותר כסף לסופר. המחיר המומלץ שלי: 50 שקלים לספר חדש.
79 שקלים. אבל זה רק בגלל שיש לי שתי בנות, אקווריום עם דגים וחתולים שנכנסים לחצר שלנו. אם לא היו לי כל כך הרבה פיות להאכיל, הייתי דבק ב-50 שקלים לספר.
מאוד אשמח בשבילה. זאת זכות גדולה לברוא מציאות ולשמח אנשים.
ארוחה טובה!
תלוי באורך הסקס. אם זה חפוז – אז סקס. אם זה סקס מתמשך, אז כתיבה. פשוט חבל על הזמן.
במשך שנים הכתיבה שלי הייתה מתבצעת בין חצות לשש בבוקר בחדר העבודה שלי, בזמן שאין טלפונים, מיילים והסחות דעת. עם השנים ופיתוח מיומנות כתיבה אני כותב בכל שעה של היום ובכל מקום. אני מאוד אוהב לכתוב במטוסים. כנראה בגלל השקט והעדר הצפצופים של פייסבוק.
"הישרדות" ושאר תוכניות הריאליטי – בשום פנים ואופן לא. קיבלתי לא מעט הצעות ולמרביתן סירבתי מייד. ברור לי שאצא רע מאוד בכל הפורמטים הקיימים ואהרוס את כל מה שבניתי בשנים האחרונות. בעניין של קמפיין אופנה – אין כאן דילמה. אקח זאת בשתי ידיים ואף אשלם הרבה לחברת האופנה שתהיה מוכנה לתת לי חותמת הכשר של חתיך.
ברור! כל דבר שינגיש את היצירה שלי – ממחזמר ועד סרט פורנו.
שנות החמישים של המאה הקודמת. נראה לי שהייתי משתלב שם מאוד יפה עם הערכים המשפחתיים והקודים החברתיים.
אופרה וינפרי. מי שקרא את "הרשימה" ועקב אחרי הבלוג שלי שהוביל לכתיבת הספר מכיר את האובססיה שלי כלפיה. יש לי המון הערכה לאישה שבנתה אימפריה כזו במו ידיה והפכה תכנים שיכולים להיות בקלות טראש לתכנים מעצימים. כבר תקופה ארוכה שאני בקשר עם האנשים שמקיפים אותה ואני מניח שזה עניין של זמן עד שזה יקרה.
נראה לי שאין נושא שלא כתבו עליו. לתחושתי, הכל כבר נכתב ומה שיש היום זה רק זוויות חדשות למה שכבר נכתב בעבר.
אני מלא תהייה כל פעם מחדש איך יקרה הנס הזה שאנשים יכנסו לחנות ספרים (או לחנות דיגיטלית) וירימו דווקא אותי מבין אלפי הספרים. לפעמים זאת נראית לי כמו משימה בלתי אפשרית ללכוד את תשומת הלב של הרוכשים. לשמחתי, עד כה אני תמיד מופתע מחדש ונהנה מחיבוק הקוראים שלי.
נינט טייב. אני אוהב את הראש שלה. וזה, כמובן, עדיין לא מאוחר.
פסיכולוגיה. אבל רוב הסיכויים שאכשל בלימודים. אני יכול לשבת ולכתוב במשך שעות, אבל לצערי הרב לא מסוגל לשבת יותר מחצי שעה וללמוד. אני ישר הופך להיות התלמיד המעצבן הזה שחייב להעיר הערות ולהצחיק את כולם.
את ספר הביכורים שלי, "כאן יעל וייס, תל אביב", כתבתי ממוצאי כיפור עד מוצאי סוכות ברצף. למעט הפסקות שינה פה ושם לא קמתי מפינת העבודה שלי. אני מתייחס, כמובן, לגרסה הראשונית והבתולית. תמיד אני מניח את יסודות הספר בשבועיים של מאמץ מסביב לשעון, ואחר כך עובד על זה עוד כמה חודשים ארוכים.
TRX ושחייה. וסובל מכל רגע.
קבל ישר ממיקונוס. אני נמצא פה לחופשת כתיבה, כמדי שנה, עם הלפטופ שלי. השנה הוא שבק חיים ברגע שנחתתי ואני כרגע כותב את הספר הבא שלי ששמו "ההזדמנות" בפתקים של האייפון.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
